ע"פ 109/08 אשרף בו גמאל מגדוב נ. מדינת ישראל

1.

בעקבות הודאתם בעובדות הורשעו המערערים בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט א' שיף) השית על כל אחד מהם 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל וכן מאסר מותנה של 12 חודשים. המערערים טוענים בערעורם כי עונש המאסר לריצוי בפועל הינו חמור יתר על המידה.

2.

העובדות בהן הודו המערערים מספרות את הסיפור הבא: המערערים חשדו כי המתלונן נהג שלא כראוי עם אחת מבנות משפחתם. הם הבחינו במתלונן ותקפו אותו בצורה קשה. כתוצאה מן המעשים נגרמו למתלונן החבלות הבאות: המטומה אפידורלית במוח, דליפת נוזל דמי מאחת האזניים, שבר בגולגולת, שברים בצלעות, קרע בריאה ושבר בשכם שמאל. המתלונן נלקח לבית החולים בנהריה ומשם הובהל לבית החולים רמב"ם. עקב הפגיעות עבר המתלונן שני ניתוחים.

3.

המעשים המתוארים של המערערים, והפגיעות הקשות במתלונן הצדיקו הטלת עונש של מספר שנות מאסר. בית המשפט המחוזי הסתפק במאסר של שנתיים, בין היתר לאחר שהתחשב בכך שהמערערים נטלו אחריות והביעו חרטה, כי נערכה סולחה וכי משפחת המערערים שילמה סך של 50,000 ש"ח למתלונן. כמו כן ניתן משקל לעובדה שלמערערים לא היה עבר פלילי. בפנינו חזר והצביע הסניגור על הנתונים האמורים. דעתנו היא שהעונש שהושת אינו מוגזם כלל וכלל. אף אם המתלונן החלים מן הפציעות הקשות, הרי אין בעובדה זו כדי להביא להקלה בעונש.

4.

הערעור נדחה.