פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
10925/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
עאטף מסארווה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר-דינו של בית המשפט
המחוזי בחיפה, מיום 17.11.08, בת.פ. 7192/08, שניתן על ידי כבוד השופטת חני
הורוביץ
תאריך הישיבה:
י' באייר התשס"ט
(04.05.09)
בשם המערער:
עו"ד ויסאם לידאוי
בשם המשיבה:
עו"ד אושרה פטל
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בתאריך 2.6.08 נופצה זכוכית בעסקו של המערער, והוא האשים בכך קטין, יליד חודש יוני 92 (להלן: המתלונן). בשעת הערב של אותו יום פגש אחיו של המערער את המתלונן והוכיח אותו על ניפוץ הזכוכית, ובעקבות כך התקרב למקום הנאשם האחר בפרשה – אחמד מסארווה (בנו של המערער) מתוך כוונה לתקוף את המתלונן. משדרכו של זה נחסמה על ידי אחר, קרא לו המערער לחנות ומסר לידיו סכין. בהמשך, חזר אחמד לזירה ודקר את המתלונן, והמשיך בכך גם כשקורבנו נפל ארצה. בתום כל אלה מיהר אחמד לחנות ומסר את הסכין לאביו.
כתוצאה מדקירתו נגרמו למתלונן חבלות חמורות, ועקב כך יוחסה למערער עבירה של סיוע לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, בעוד שלבנו יוחסה העבירה המוגמרת. המערער ובנו הודו בעובדות המפלילות שיוחסו להם, ובעקבות כך נדון המערער ל-24 חודשי מאסר, ושנה מאסר על-תנאי בעוד שבנו, אחמד, נדון ל-30 חודשי מאסר ו-6 חודשים מאסר על-תנאי. האב ובנו חויבו גם בתשלום פיצוי למתלונן בסכום של 30 אלף ש"ח.
בערעור שבפנינו, המופנה כנגד העונש, נטען כי בית המשפט המחוזי חרג מרמת הענישה הנוהגת; לא נתן משקל הולם להודאת המערער שחסכה את העדתו של המתלונן; לא ניתן משקל לחרטת המערער ולנסיבותיו האישיות; ולבסוף, הופנינו לכך שהמערער היה עצור במשך כחודש, ולאחר זאת שוחרר למעצר בית הרחק ממקום מגוריו.
לא מצאנו בכל אלה עילה לשנות מן העונש. ויכוח של מה בכך התפתח עד מהרה לקטטה אותה יזם אחמד, תוך שהמערער במקום לצנן את הרוחות הסוערות בחר להסלים את המצב על ידי כך שמסר לבנו כלי משחית. תרומתו של המערער לאירוע האלים היתה אפוא מכרעת, ונראה כי רק בדרך נס לא הסתיים אותו אירוע בתוצאה קשה פי כמה. בנסיבות אלו העונש שהושת על המערער הנו הולם וראוי, ומדעתנו לא שינינו גם נוכח העונש שהושת על אחמד.
אי-לכך, הערעור נדחה.
ניתן היום, י' באייר התשס"ט (04.05.09)
.
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט