ע"פ 113/10 ליאור צוברי נ. מדינת ישראל

הנשיאה ד' ביניש:

המערער הורשע בגין מעשי אלימות שביצע ביחד עם אחר לשם גניבה בדירה אליה נכנסו השניים ובה תקפו את המתלוננת כששותפו לעבירה חונק אותה והמערער כפת את ידיה בחגורת עור. השניים נהגו במתלוננת באכזריות, השותף לעבירה איים עליה בהצמדת אקדח לראשה וסכין לגבה ולאחר מכן גררו את המתלוננת בין חדרי הבית בניסיון למצוא רכוש לגנבו.

השניים הצליחו לגנוב בבית רכוש יקר ערך בשווי של כ-50,000 דולר ועזבו את הבית כשהמתלוננת נותרה כפותה.

בית המשפט קמא גזר על המערער 48 חודשי מאסר מהם 36 חודשים לריצוי בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי בגין כל עבירת אלימות או רכוש. שותפו נידון לתקופת מאסר ארוכה יותר בשים לב לעברו הפלילי הכבד ותפקידו הדומיננטי במעשי העבירה.

בערעור לפנינו טען הסנגור כל שניתן למען מרשו, הוא ביקש להפחית מתקופת המאסר בפועל, להפחית בתקופת המאסר במקום הקנס ולהקל במאסר על תנאי. לאחר בחינת טענות הסנגור, לא ראינו להתערב להקלה בעונשו של המערער. העבירות שהורשע בהן המערער על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן הן חמורות וחושפות אכזריות רבה מצד מבצעיהן.

למערער הרשעות קודמות בעבירות של שוד ועבירות רכוש אחרות, בהיותו צעיר לימים לא הוטלו על המערער עונשי מאסר בפועל עד כה וניתנו לו הזדמנויות שהחמיץ אותן בפעילותו העבריינית.

העונש שנגזר על המערער אינו חמור כלל בהתחשב בכל נסיבות העבירה, אף אם מביאים בחשבון את גילו הצעיר ואת העובדה שזה לו מאסרו הראשון. לפיכך לא ראינו להקל בתקופת המאסר שהושתה עליו. גם לעניין המאסר על תנאי שהוטל על המערער לתקופה של 12 חודשים אם יעבור עבירה בתוך 3 שנים מסוג אלימות או רכוש לא ראינו להתערב. עם זאת המאסר על תנאי לא יופעל אם יעבור המערער עבירה שעונשה המירבי הוא פחות משנת מאסר. לא ראינו להתערב גם בתקופת המאסר במקום הקנס.

בכפיפות לאמור באשר למאסר על תנאי, הערעור נדחה.