ע"פ 1174/09 פלוני נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה לחידוש ההליך שבכותרת. בקצרה ייאמר כי המערער הורשע

על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בשורה של עבירת מין חמורות בבתו ובבנו. עוד יצוין כי בהליכים בפני בית-המשפט המחוזי היה המערער מיוצג. בקשתו של המערער בפני בית המשפט המחוזי לחזור בו מהודאתו, נדחתה בנימוק כי לא נפל פגם בהודאה או בהבנת משמעותה על-ידי המערער. במסגרת הסדר הטיעון בין הצדדים סוכם כי הסנגור יעתור לרף תחתון של 18 שנות מאסר, ואילו המדינה תעתור לרף עליון של 20 שנות מאסר. בגזר-הדין מיום 18.12.2008 השית בית המשפט המחוזי על המערער 19 שנות מאסר בפועל.

ביום 8.2.2009 הגיש המערער ערעור על גזר-דינו לבית משפט זה. מלכתחילה, הופנתה הודעת הערעור כנגד החלטת בית המשפט המחוזי שלא לאפשר למערער לחזור בו מהודאתו. ביום 20.1.2010 הודיע בא-כוחו של המערער אותה עת, עו"ד עופר אשכנזי, כי מרשו ביקש לבטל את הערעור. לבקשה צורף מכתב בכתב-ידו של המערער לפיו הוא התייעץ עם חברים והחליט למשוך את ערעורו. בהתאם לכך, ביום 24.1.2010 הורה כב' הרשם יגאל מרזל

על מחיקת הערעור לבקשת המערער.

הבקשה שלפניי הוגשה על-ידי המערער בעצמו ביום 14.3.2010. בבקשתו מבקש המערער לחדש את ההליך שבכותרת. מהבקשה עולה כי המערער אינו תוקף עוד את ההחלטה שלא לאפשר לו לחזור מהודאתו, אלא רצונו לערער על חומרת העונש שנגזר עליו. לטענתו, "קיבלתי שנה [אחת] יותר ממה שהם הגיעו להסדר". המשיבה מתנגדת לבקשה.

דין הבקשה לחידוש ההליך להידחות. כעולה מן החומר שבתיק, הסדר הטיעון כלל הסכמה ברורה בין הצדדים לטווח ענישה, שלפיו ההגנה תעתור ל- 18 שנות מאסר והמדינה תעתור ל- 20 שנות מאסר. לא היתה הסכמה בין הצדדים כי ייגזרו 18 שנות מאסר כעולה מטיעוני המערער בבקשתו. בית-המשפט המחוזי נקט בדרך האמצע והשית על המערער 19 שנות מאסר בפועל. בנסיבות אלה, הסיכוי להתערבות ערכאת הערעור הינו אפסי.

בהתחשב בזמן הרב שחלף מאז מתן גזר-הדין בבית המשפט המחוזי; נוכח התנהלותו של המערער אשר הוא עצמו ביקש את מחיקת הערעור שבכותרת; ונוכח הסיכוי האפסי להתערבות ערכאת הערעור; אינני רואה להורות על חידוש ההליך. אשר על כן הבקשה נדחית.