פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
1201/98 - א'
בפני:
כבוד השופט י. קדמי
המערער
:
כליפה
כליפה
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע
תאריך
הישיבה: ל' בשבט תשנ"ח (26.2.98)
בשם
המערער: עו"ד אלכסנדר טנדלר
בשם
המשיבה: עו"ד אורלי מור-אל
החלטה
המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת.פ. 230/95), בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי הסעיפים 333 ו- 335(1) לחוק העונשין - בכך שדקר בסכין שניים, עמם הסתכסך במועדון משחקים - ונדון בשל כך לשלוש שנים מאסר לריצוי בפועל ושנתיים מאסר על תנאי.
אחד הקרבנות נדקר בבטנו והשני בחזהו; ושניהם טופלו ואושפזו בבית חולים. טענת ה"הגנה העצמית" שהעלה המבקש - לפיה הותקף על ידי השניים ודקר אותם בסכין שהוציא מידיו של אחד מהם - נדחתה כבלתי מהימנה; וזאת, אגב הבהרה, ש"גם לו חש הנאשם (קרי: המבקש - י.ק.) מאוים על ידי תאופיק וחליל (קרבנות הדקירה - י.ק.), יכול היה להימלט בלי שהיה צורך להשתמש בסכין, כדי, כביכול, להתגונן".
המבקש הגיש ערעור לבית משפט זה: הן כנגד דחיית טענתו לפיה נעשו הדקירות במסגרתה של הגנה עצמית; והן כנגד מידת העונש שנגזר עליו.
עם הגשת הערעור - ובהסתמך עליו - הוגשה מטעם המבקש בקשה לעיכוב ביצוע העונש שנגזר עליו עד לסיום הדיון בערעורו. את בקשתו מנמק ב"כ המבקש בשניים: ראשית - בכך שיש למבקש סיכויים טובים, שטענת ההגנה העצמית שהעלה תתקבל ותביא לזיכויו; ושנית - בכך שכליאתו של המבקש בפועל עתה, לאחר שהיה עד כה, במשך כשנתיים, משוחרר בערובה (במעצר בית) ולא נכשל במעשי עבירה נוספים, תפגע בצורה קשה בסיכויים שהקים הקשר שקשר עם שירות המבחן לשיקומו ולהעלאתו על דרך של תיפקוד נורמטיבי. ב"כ המבקש הדגיש בטיעונו בפני, כי גם אם תידחה טענתו כנגד הרשעתו של שולחו, טובים הסיכויים שלא יוטל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל, מאחורי סורג ובריח; וזאת - בהתחשב בהמלצת שירות המבחן התומכת בכך, ובעובדה כי חלפו יותר משנתיים בהם היה נתון במעצר בית, אשר לא זו בלבד שהקפיד לשמור על תנאיו אלא שעבורו היה זה "כמעט מעצר" לכל דבר.
הכלל הוא, שאין לעכב תחילת ריצויו של עונש מאסר, אלא במקרים נדירים ובנסיבות מיוחדות, בהן קיימת אפשרות-של-ממש, שערכאת הערעור לא תאשר עונש מאסר לריצוי בפועל לתקופה כלשהי. המקרה שבפנינו איננו כזה: אין המדובר בנסיבות המגלות, על פניהן, משגה ממשי של הערכאה הדיונית; וגם אם תתקבלנה כל טענותיו של ב"כ המשיב כנגד חומרת העונש - עדיין מחייב השימוש בסכין כאמצעי לפתרון סכסוכים, הטלת עונש מאסר לריצוי בפועל.
במצב דברים זה, לא מצאתי הצדקה לעיכוב ביצוע עונש המאסר; והמשיב יתייצב לריצוי עונשו ביום א', 8.3.98 שעה 12:00, במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה.
עד למועד האמור יעוכב ביצוע העונש נושא הדיון בפני, באותם תנאים שבהם עוכב ביצועו עד כה.
יחד עם זאת, הנני מורה למזכירות לקבוע את ערעורו של המשיב לדיון תוך שלושה חודשים מהיום.
ניתנה היום, ל' בשבט תשנ"ח (26.2.98).
ש
ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98012010.
H02