ע"פ 122/08 יורי טומבק נ. מדינת ישראל

כפי שניתן ללמוד ממספר ההליך שבכותרת המדובר בהליך שהוגש עוד בשנת 2008. שמיעתו של התיק התעכבה תקופה ארוכה בשל החלפת ייצוגו של המערער והגשתם של נימוקי ערעור מתוקנים (אשר הוגשו לבסוף ביום 17.1.2012) והשלמה לנימוקי הערעור (אשר הוגשה ביום 13.12.2012). עם השלמת הגשתם של נימוקי הערעור נקבע התיק לשמיעה ליום 14.2.2013, אך המועד שנקבע נדחה לבקשת המשיבה בשל מצוקת כוח-אדם.

לאחר כל אלו נקבע כי הערעור יישמע ביום 28.11.2013, והצדדים נדרשו להגיש עיקרי טיעון מטעמם. המערער לא הגיש את עיקרי טיעוניו במועד שנקבע אלא אך ביום 3.11.2013, ומטעם זה ביקשה המשיבה לדחות את מועד הדיון, אך בקשתה נדחתה (החלטה מיום 5.11.2013).

והנה, ביום 11.11.2013 הגישה המשיבה בקשה נוספת מטעמה בה היא עותרת למחיקת חלקים מנימוקי הערעור ומעיקרי הטיעון מטעם המערער. המשיבה הצביעה על כך שהמערער הפנה בנימוקי הערעור ובעיקרי הטעון לראיות אשר לא הוצגו בפני בית המשפט קמא, בהדגישה כי לא הוגשה על ידו בקשה להוספת ראיות.

המערער מצידו הפנה בתגובתו לנימוקי הערעור אשר בפתחם עתר להוספת ראיות.

עיינתי בנימוקי הערעור ובעיקרי הטיעון. ברישה לנימוקי הערעור אכן כלל המערער בקשה להוספת ראיות ועל כך שב גם בעיקרי הטיעון. ואולם, ומעבר לקושי הקיים בכך שהמערער הפנה לראיות חדשות וביסס טענות עליהן מבלי שבקשתו התקבלה, הרי שהמערער לא פירט באופן ברור מהן הראיות החדשות שצירופן מבוקש, ולמעשה הפנה בערעורו לאותן ראיות חדשות ולראיות שהוצגו בבית המשפט קמא בערבוביה וללא הבחנה ביניהן באופן ברור כנדרש. דומני כי הדבר נעשה באופן אשר יש בו להכביד עד מאוד על היכולת של הרכב השופטים להתכונן לדיון ולהבחין בין טענות הנסמכות על חומר ראיות שהוצג בערכאה הדיונית ובין טענות הנסמכות על חומר ראיות שלא הוצג בפניה. בנסיבות אלו מצאתי כי אין מנוס מלהורות למערער להגיש נימוקי ערעור ועיקרי טיעון מתוקנים.

המשמעות של האמור היא כי יש לבטל את מועד הדיון, הקבוע כאמור ליום 28.11.2013. ערה אני לעיכובים הרבים אותם ידע תיק זה וכן לכך שחרף העובדה שהבקשה להוספת ראיות נכללה בנימוקי הערעור המתוקנים אשר הוגשו כאמור עוד ביום 17.1.2012, רק כמעט שנתיים מאוחר יותר וסמוך עד מאוד למועד הדיון הנדחה הגישה המשיבה בקשה בעניין זה, ועל כך יש להצר.

עם זאת, איני סבורה כי שיהוי זה בו נהגה המשיבה יכול להצדיק להותיר על כנם כתבי בי-דין אשר לא יאפשרו להרכב היושב בדין להבחין באופן בהיר בין המסכת הראייתית אשר הוצגה בבית המשפט קמא לזו אשר לא הוצגה בפניו, ועל כן ועם כל הצער שבדבר יש להורות על דחיית מועד הדיון.

הנה כי כן, המזכירות תשיב לידי המערער את נימוקי הערעור ועיקרי הטיעון שבתיק הוא יגיש עד ליום 15.12.2013 נימוקי ערעור ועיקרי טיעון מתוקנים, המתבססים על חומר הראיות אשר הוצג בבית המשפט קמא. בתוך אותו מועד יגיש המערער בקשה להוספת ראיות בה יפרט באופן בהיר הוספתן של אילו ראיות מתבקשת, ואת הטיעון אותו הוא מבקש לבסס עליהן.

המשיבה תגיש עיקרי טיעון מטעמה עד ליום 26.1.2014, וכן תגיש באותו המועד תגובה לבקשה להוספת ראיות.

הדיון בערעור יתקיים ביום 10.2.2014. הבקשה להוספת ראיות תובא בפני הרכב השופטים אשר ידון בערעור.

לבסוף, לעניין העברת החומר הרלבנטי לידי המשיבה - יש לקוות כי הדברים יבואו על פתרונם בין באי-כוח הצדדים, שכן מתגובת בא-כוח המערער מיום 14.11.2013 עולה כי הוא ניאות לאפשר למשיבה להעתיק את החומרים הדרושים ואף ציין כי "יש טעם רב" בבקשתה בעניין זה.

ההחלטה תתויק בתיקי השופטים ותועבר לצדדים ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.