פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
1265/12
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
איליה מרצ'בסקי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל אביב-יפו בע"פ 24803-03-11 מיום 9.1.2012 שניתנה על-ידי כבוד הנשיאה ד'
ברלינר
תאריך הישיבה:
ג' באדר התשע"ב
(26.2.2012)
בשם המערער:
עו"ד דוד ויניצקי
בשם המשיבה:
עו"ד תמר פרוש
החלטה
המערער הורשע בבית משפט השלום בתל אביב-יפו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום בתיק נשוא ערעור זה.
על פסק הדין של בית משפט השלום ערער המערער לבית המשפט המחוזי.
ביום 16.5.2011 ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי בערעורו, בו נקבע, בין היתר, כי על המערער יושתו עבודות שירות לפרק זמן של 3 חודשים.
כבר ביום מתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי, פנה המערער לבית המשפט בבקשה לדחות את מועד תחילת ריצוי עונש עבודות השירות לחודש ינואר 2012. בבקשתו טען, כי עבודתו מתבצעת בחו"ל וכי מתוך עשרות חברות בינלאומיות, הוא זכה במכרז ממשלת אוקראינה לביצוע פרויקט עצום מימדים להשמדת פסולת באוקראינה, כמו גם בהרחבה של פרויקט נוסף לפינוי פסולת באוקראינה.
ביום 16.5.2011 ניתן פסק-דין חלקי של בית המשפט המחוזי בו נקבע, בין היתר, כי הממונה על עבודות השירות יעשה מאמץ למצוא למערער עבודות שירות שיחלו בתחילת 2012.
לדבריו, ביום 29.12.2011 זכה המערער בפרויקט נוסף שאושר על-ידי ממשלת אוקראינה לביצוע ואספקת מערכות אבטחה מתקדמות כחלק מהפרויקט היוקרתי של אליפות אירופה בכדורגל שתיערך באוקראינה בשנת 2012. לטענת המערער, מדובר בפרויקט ייחודי מרובה חשיפה, אשר הינו חד-פעמי הן מבחינת העובדה שאליפות שכזו מתקיימת ממילא כל 4 שנים ובכל מקרה לא נערכה וספק אם תיערך שוב באוקראינה, כך שהמערער יאבד הזדמנות חד-פעמית מרשימה ורבת מימדים. לטענתו, עבודות השירות "נופלות" בדיוק על התקופה הרלוואנטית של ההכנות לאליפות אירופה ומהלך האליפות. עוד טוען המערער, כי דחיית בקשתו לעיכוב ביצוע עבודות השירות עלולה לפגוע באופן אנוש בפרויקטים שהוא מנהל ואף ייתכן כי בכך למעשה ייסתם הגולל על פרויקטים אלו על כל המשתמע מכך והוא ויתר המועסקים בחברה עלולים לאבד את מטה לחתם ולסבול פגיעה חמורה אשר לא תימצא כל דרך לתקנה.
המערער מוסיף וטוען, כי הממונה על עבודות השירות נתן את הסכמתו באמצעות הטלפון לעיכוב ביצוע נוסף של עבודות השירות.
באת-כוח המשיבה לא התנגדה בבית המשפט המחוזי לבקשת המערער לדחיית מועד ריצוי עונש עבודות השירות והותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, בכפוף לקבלת חוות דעתו של הממונה על עבודות שירות.
על אף כל האמור, קבע בית המשפט המחוזי (כב' הנשיאה ד' ברלינר ) ביום 9.1.2012 כדלקמן:
"אין מקום לעיכוב ביצוע לתקופה המבוקשת. גזר הדין יש לבצע בטווח סביר. לפנים משורת הדין, ורק בשל עמדת המדינה, ניתן עיכוב ביצוע נוסף עד ליום 4.3.2012. בתאריך זה יתחיל המבקש בביצוע עבודות השירות. העתק החלטה זו יועבר לממונה. לא תינתנה דחיות נוספות".
על החלטת בית המשפט המחוזי הוגש הערעור שלפני, בו מבקש המערער לדחות שוב את מועד תחילת ריצוי עונש עבודות השירות עד לסוף שנת 2012.
באת-כוח המשיבה התנגדה לערעור שלפני וביקשה לדחותו.
לאחר שעיינתי בערעור ובהחלטת בית המשפט המחוזי ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות.
הלכה פסוקה היא, כי עונש מאסר יש לבצע באופן מיידי ואין מעכבים את ביצועו, אלא בנסיבות מיוחדות. כך נקבע בע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2)241, 255:
"הכלל הוא שעונש מאסר יש לבצע באופן מיידי ואין מעכבים ביצוע עונש מאסר אלא ב"נסיבות יוצאות מגדר הרגיל" או אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות דחייה. הכלל מעוגן בעיקרון הבסיסי של שיטתנו, שלפיו המשפט מתברר בערכאה הדיונית, שבה נשמעות ראיות בעל - פה, ושבה נקבעים המימצאים על יסוד התרשמות מהעדים. רמת ההוכחה הנדרשת בהליך הפלילי היא גבוהה – הוכחה מעבר לספק סביר – ועם תום ההליך, משנקבע כי הוכחה האשמה מעבר לספק סביר, נשללת מן המורשע חזקת החפות".
בענייננו, תחילה קיבל המערער דחייה של ריצוי עונש עבודות השירות ממאי 2011 ועד לתחילת שנת 2012. או-אז, דחה בית המשפט המחוזי את תחילת ריצוי עונש עבודות השירות עד ליום 4.3.2012. בנסיבות אלה, ומשריצוי עונשו של המערער נדחה זה מכבר כמעט כשנה מיום מתן גזר-הדין, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה נוספת לדחיית ריצוי עונש עבודות השירות.
אשר-על-כן, הערעור נדחה.
עותק מהחלטתי זו יועבר לממונה על עבודות השירות.
ניתנה היום, ד' באדר התשע"ב (27.2.2012).
ש ו פ ט