פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
1425/09
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט ח' מלצר
המערערים:
1. האיתם מחמוד
2. וליד מחמוד
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בנצרת, מיום 12.2.09, בת"פ 80/08, שניתן על ידי כבוד השופט עאטף
עילבוני
תאריך הישיבה:
י"ז באייר התשס"ט
(11.5.09)
בשם המערערים:
עו"ד מחמד דחלה
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן למבוגרים:
עו"ד שאול כהן
גב' שרה מלין
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
סלים חג'ה (להלן: המתלונן), הוא בעל עסק בנצרת, ועמו עבד בנו רביע חג'ה (להלן: רביע). בתאריך 19.6.08, בשעות הערב, יצא רכב בו נהג חברו של רביע מחצר העסק, וכתוצאה מכך נחסמה דרכו של רכב אחר בו נסעו מספר צעירים. אלה האחרונים עצרו, קיללו את רביע ואחר כך המשיכו בדרכם. אולם לעימות המילולי היה המשך, כאשר לעסקו של המתלונן הגיעו המערערים ואחרים כשהם מצוידים בסכין, אלות, ומקלות. מערער 1 (להלן: האיתאם), ניגש למתלונן כדי להכותו, ומשזה ניסה להוציא מידו את האלה, שלף האיתאם סכין ודקר את המתלונן מספר פעמים. בתום כל אלה הורה מערער 2 (להלן: וליד), אביו של האיתאם, לבנו לברוח מהמקום, וכך הוא עשה. בינתיים, הספיק רביע לשוב לעסק בלוויית דודו, ואז ניגש אליו ווליד והלם בו בזרועו ובפניו תוך שהוא משתמש באלה. בהמשך, הוציאו המערערים את זעמם גם על הרכב בו הגיע רביע, וגרמו לו נזקי-פח וניפצו את שמשותיו. באותו לילה, בשעה מאוחרת, הגיע רכב לאזור ביתו של רביע, ונוסעיו ירו לעבר הבית וגרמו לפציעתו של אדם. כתוצאה מדקירתו נגרם למתלונן חתך בבית החזה, פצע חודר בין הצלעות, קרע בסרעפת ודימום פנימי מסיבי. לרביע נגרמה חבלה בידו.
המערערים הודו בחלקם בפרשה, ובעקבות כך הורשעו בעבירה של גרימת נזק בזדון, לפי סעיף 452 לחוק העונשין (להלן: החוק). בנוסף, הורשע האיתאם בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 ביחד עם סעיף 335(א)(1) לחוק, ואילו ווליד הורשע בעבירה של חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 380 ביחד עם סעיף 382 לחוק. בגין כל אלה נדון היתאם ל-15 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי וקנס בסך 5,000 ש"ח. לווליד נגזרו 20 חודשי מאסר ו-12 חדשים מאסר על-תנאי.
המערערים עותרים בפנינו להקל בעונשם. נטען, כי בית המשפט המחוזי החמיר בעניינם יותר מן המתחייב; בין היריבים נערכה סולחה בגדרה שולם למשפחת המתלונן סכום של 40,000 ש"ח; כן נטען, כי בית המשפט לא נתן משקל הולם להודאת המערערים, חרטתם, תסקיר שרות המבחן והצורך להותיר להם פתח לשיקום.
בכל אלה לא מצאנו ממש. המערערים חטאו באלימות קשה מלווה בשימוש בנשק קר, שאך בנס לא הסתיימה בתוצאה קשה פי כמה. יהא "חטאו" של רביע אשר יהא, תגובה כה קשה ובריונית כלפי גופו של אדם וגרימת נזק לרכוש, היא התנהגות אותה יש להוקיע, במיוחד נוכח העובדה שהיא שוב אינה נחלתם של בודדים. לא נעלמה מעינינו העובדה כי בין הצדדים נערכה סולחה בגדרה שולם פיצוי, וחרף זאת נראה העונש בעינינו מתון ביותר, עד שאפשר כי יתפרש על ידי עבריינים בכוח כגישה מקלה של בית המשפט.
נוכח האמור, הערעור נדחה.
ניתן היום, י"ז באייר התשס"ט (11.5.09).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט