פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
147/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט נ' הנדל
המערער:
חיים חן דדון
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בנצרת, מיום 26.11.09, בת.פ. 119/09, שניתן על ידי השופט כתילי תאופיק
תאריך הישיבה:
כ"ח בניסן התש"ע
(12.04.10)
בשם המערער:
עו"ד אלכביר שלמה
בשם המשיבה:
עו"ד אושרה פטל
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, איומים והחזקת אגרופן שלא כדין. נטען, כי בחודש אפריל 2009 נודע למערער כי טל טורג'מן (להלן: המתלונן) נפגש עם מי שהיתה בת זוגו וממנה נפרד, ועל כן החליט לגרום לו חבלה חמורה. ביום 24.4.09 הגיע המערער לביתו של המתלונן ודרש ממנו להצטרף אליו לנסיעה. בהמשך, הוא החל נוהג במהירות תוך שאינו מציית לרמזור אדום, וכל אותה עת הוסיף להפנות מילות איום לקורבנו. ביער הנמצא בסמוך לטבריה הוא עצר, ואז תקף את המתלונן באלה שהכין מבעוד מועד ובאגרופן. לבסוף, הצליח המתלונן להימלט, ומתוך היער הזעיק בטלפון את בני משפחתו שהגיעו וחילצו אותו.
בעקבות הרשעתו, דן בית המשפט המחוזי את המערער ל-7 חודשי מאסר, 11 חודשים מאסר על-תנאי, קנס בסך 5000 ש"ח, פסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה במשך 24 חודשים, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 10,000 ש"ח. המערער סבור כי בעונש זה גלומה חומרה יתרה, הואיל ולא ניתן משקל הולם לאלה: גילו הצעיר, הודאתו בעובדות, חרטתו ושהייתו במעצר בית ממושך. כן נטען, כי הקנס, הפסילה והפיצוי אינם מידתיים.
לא מצאנו ממש בערעור זה. המערער, בהחלטה שקדמו לה תכנון ומחשבה, גמר אומר לחבול במתלונן. הוא הוביל אותו למקום מבודד, שם הכה בו ללא רחם, ומותר לתהות כיצד היה מסתיים אותו אירוע לולא הצליח המתלונן להימלט על נפשו. האירועים המתוארים בתיק זה קשים הם, ומהווים גילוי נוסף לנגע האלימות שפשה בחברה הישראלית בשנים האחרונות. בנגע זה יש להלחם גם על ידי הכבדת היד על עבריינים בתחום זה, ועל כן איננו סבורים כי בעונש שהושת על המערער גלומה חומרה מעבר למתחייב, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.
המערער יתייצב לשאת במאסרו בבית המשפט המחוזי בנצרת, ביום י"א באייר התש"ע (25.4.2010), עד לשעה 10:00.
ניתן היום, כ"ח בניסן התש"ע (12.04.2010).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט