ע"פ 147/10 חיים חן דדון נ. מדינת ישראל

א.

בקשה לעיון חוזר בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 26.11.09 בתיק פ' 119/09, בגדרו הורה על עיכוב ביצועו של גזר הדין שניתן כנגד המבקש באותו יום, בכפוף לכך שתנאי השחרור יישארו בעינם, והם כוללים מעצר בית מלא ואיזוק אלקטרוני. עניינה של הבקשה בשינוי התנאים, קרי, הסרת האיזוק האלקטרוני ואפשרות לצאת לעבודה בשעות היום, תוך הסכמה לשימור מעצר הבית והאיזוק בלילה.

רקע

ב.

ביום 3.9.09 הורשע המבקש, על פי הודאתו, במיוחס לו בכתב האישום, הכולל עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, איומים והחזקת אגרופן שלא כדין. על פי המתואר בכתב האישום ובגזר הדין, נהג המבקש באלימות קשה וברוטלית נגד המתלונן , אשר חשד בו כי התראה עם חברתו לשעבר. משנודע לו על כך, איים המבקש על המתלונן ביום 24.2.09 והורה לו להצטרף אליו לנסיעה לכיוון יער בסביבות העיר טבריה. המבקש נהג במהירות מופרזת, עצר ביער, והורה למתלונן לצאת מהרכב. משלא שעה לבקשתו הוציא אותו המבקש בכוח והלם בו מהלומות קשות תוך שימוש באגרופן. כתוצאה מהמעשים נגרמו למתלונן חבלות קשות בעין. בסמוך להגשת כתב האישום שהה המבקש במעצר, ולאחר מכן שוחרר, בהמלצת תסקיר שירותי המבחן, לחלופת מעצר במושב מנחמיה, תוך מגבלות הכוללות ערבות, התחייבות עצמית ואיזוק אלקטרוני (החלטה מיום 10.6.09 בתיק ב"ש 1076/09)

ג.

במסגרת גזר הדין הושתו על המשיב שמונה עשר חודשי מאסר, מהם שבעה בפועל והשאר על תנאי למשך שלוש שנים. עוד חויב המבקש לפצות את המתלונן בסך של 10,000 ₪ ולשלם קנס בסך 5,000 ₪. כן נפסל רשיונו של המבקש לתקופה של עשרים וארבעה חודשים. בית המשפט נעתר כאמור לבקשת עיכוב ביצוע למשך 45 יום, בהם, כך נקבע, ישארו תנאי השחרור על כנם.

ד.

ביום 6.1.10 הוגש ערעור לבית משפט זה, שנקבע לדיון ליום 12.4.10. ביום

2.2.10 הגיש המבקש בקשה דומה לזו הנוכחית לבית המשפט המחוזי, אולם הופנה לבית המשפט העליון בנימוק של חוסר סמכות. מכאן לבקשה דנא. נטען, כי המבקש ומשפחתו נתונים במצוקה כלכלית קשה, המחייבת אותו לצאת ולעבוד. הוזכר כי זה שמונה חודשים נתון המבקש במעצר בית מבלי שהפר את תנאי שחרורו. הוסף, כי אין מניעה להמשך האיזוק האלקטרוני בלילה, שלא בשעות העבודה להן זקוק כאמור.

ה.

בדיון טען עו"ד אלכביר לעורר, כי התארכות מעצרו - חודש מאחורי סורג ובריח ושמונה חודשים במעצר בית מלא - מכבידה מאוד על משפחתו מבחינה כלכלית.

ו.

באת כוח המדינה ציינה כי בית המשפט קמא עמד על איזוק העורר כהכרחי בחלופה שהוצעה. מועד שמיעתו של הערעור קרוב, ואין שינוי בנסיבות או חלוף זמן שיצדיק את השינוי. הוזכר כי המבקש הסגיר עצמו לאחר שבועיים של שהיה באילת, וגם התסקיר מצביע על קושי לשליטה בכעסים.

ז.

לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. כפי שציינתי באולם בית המשפט, הדיון בערעור קרוב, וכיון שהמדובר בערעור גזר דין, יש להניח כי ייפסק הדין בהקדם. בנסיבות אלה, כשאין עומדת למבקש חזקת חפות, לא זו העת לשינוי בתנאים. מעבר לצורך אציין, הבקשה נומקה כלכלית, ואולם אף אם מטבע הנסיבות אין המבקש עובד מאז מעצרו, אביו מתואר בתסקירים כבעל תפקיד משמעותי במוסד ציבורי, ועל כן הדעת נותנת כי לא במצוקה בסיסית עסקינן.

ח.

כאמור, איני נעתר לבקשה.