ע"פ 1514/99 מדינת ישראל נ. מוחמד ג'בארין

המערער הורשע על ידי בית המשפט המחוזי, על פי הודאתו, בביצוע עבירות של תקיפת קטין, התעללות בקטין ועבירות נוספות שכולן מתייחסות לאלימות מצד המערער כלפי אשתו וילדיו. בית המשפט המחוזי, שראה את העבירות שבוצעו על ידי המערער בחומרה רבה, הטיל על המערער עונש של מאסר בפועל לתקופה של שתי שנים ומאסר על-תנאי לתקופה של שלוש שנים.

כנגד גזר הדין הוגשו לבית משפט זה שני ערעורים. המערער מבקש שהעונש יוקל; המדינה מבקשת שהעונש יוחמר.

בין לבין, עד שהגענו למתן פסק דין זה, התקיימו בבית משפט זה ישיבות אחדות ולבית המשפט הוגשו תסקירים וחוות דעת פסיכיאטריות, וכך הגענו היום לדיון האחרון כאשר המערער אמור להשתחרר, לאחר ריצוי מלוא העונש שהוטל עליו, בחודש הבא.

שמענו את הטענות של שני בעלי הדין לעניין העונש הראוי. אכן, אין ספק כי העבירות שהמערער ביצע הן עבירות חמורות, ואפילו אם הרקע המשפחתי שלו והמצב הנפשי שלו הם שיקולים לקולה, עדיין העונש שהוטל עליו הוא עונש קל באופן יחסי.

עם זאת, אנו רואים בנסיבות המקרה שיקולים אחדים נגד החמרה בעונש שבית המשפט המחוזי הטיל על המערער. המערער כבן חמישים שנה. אף כי כבר הורשע בעבר פעמים אחדות, זהו המאסר הראשון שלו. הוא היה נתון במעצר בית במשך שנה וחצי, וריצה את מלוא תקופת המאסר שהוטל עליו, בלי שהובא לדיון בפני ועדת השחרורים בתום שני שלישים לתקופת מאסר. הוא מתפקד בבית הסוהר באופן ראוי. נוסף לכך, וזהו שיקול חשוב בנסיבות המקרה, הוא התגרש מאשתו, וילדיו מתגוררים עם אשתו. בנסיבות אלה, ובהתחשב בכך שהמערער קרוב מאד לריצוי מלוא עונשו, הגענו למסקנה כי לא יהיה זה ראוי להחמיר עכשיו בעונשו.

וזאת לדעת כי המערער נדון גם למאסר על-תנאי לתקופה של שלוש שנים. אם הוא יפר את התנאי, ובמיוחד אם ינהג באלימות נגד אשתו לשעבר או נגד ילד מילדיו, הוא צפוי להפעלת התנאי, והוא לא יוכל יותר לצפות לכך שבית המשפט יסתפק שוב בעונש מתון.

סוף דבר, לאור האמור לעיל, אנו מחליטים לדחות את שני הערעורים.