ע"פ 1703/10 זוהיד כאמל נ. מדינת ישראל

לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בעכו (השופטת ז' (קאודרס) בנר ) מיום 28.2.10, שלא לפסול עצמו מלדון ב-ת"פ 1330/07.

1.

כנגד המערער הוגש בתאריך 4.2.07 כתב אישום המייחס לו עבירות של בניה ושימוש שלא כדין בהיקף כולל של כ-885 מ"ר (כפי העולה מהחלטת בית המשפט נשוא הערעור). ההליכים החלו בפני כב' השופט זיאד סלאח אשר פסל עצמו מלדון בתיק, והתיק הועבר אל השופטת בנר בינואר 2008 ונקבע לשמיעת הוכחות ב-1.11.09 (להלן: דיון ההוכחות ).

2.

במהלך דיון ההוכחות התנהל דין ודברים בין בא-כוח המערער לשופטת בנר , שככל הנראה, חרג מהראוי בין כתלי בית המשפט, ובעקבות התנהגותו של בא-כוח המערער קראה השופטת לאיש משמר בתי המשפט לאולם לאחר שהזהירה את בא-כוח המערער שאם לא יחדל מהתפרצויותיו והפרעותיו היא תאלץ לעשות כן. בעקבות זאת, ביקש בא-כוח המערער מהשופטת בנר

לפסול את עצמה מלדון בתיק בטענה של חשש ממשי למשוא פנים. בהחלטה מיום 1.11.2009 דחתה השופטת בנר את הבקשה. על החלטה זו לא הוגש ערעור.

3.

לאחר הדיון הועבר התיק לכב' השופטת בש לצורך קביעת ישיבת גישור, זו נערכה בתאריך 7.1.10, אך למרבה הצער ניסיון הגישור לא צלח. בעקבות כשלון הליכי הגישור, הגיש בא-כוח המערער בתאריך 24.2.10 בקשה שהוגדרה על ידו כ"בקשה להעברת העניין לשופט אחר ולביטול הדיון שנועד ליום 3.3.10". בבקשה זו טען בא-כוח המערער כי בשל הגשת תלונה על ידו לנציב התלונות על שופטים "תחושת הצדק ואמון הציבור ומראית פני הצדק נותנים כי בימ"ש נכבד זה לא ידון בתיק". החלטת השופטת בנר ניתנה ביום 28.2.10. בהחלטתה קבעה השופטת כי הבקשה אינה מגלה עילה המצדיקה את "העברת העניין לשופט אחר", וכן כי היא רואה בה ניסיון לדחיית הדיון שלא כדין, על כן הבקשה נדחתה. על החלטה זו הוגש הערעור שלפני, כערעור על החלטה בעניין פסלות לפי סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט.

4.

הערעור שלפניי נוסח בחריפות רבה. המערער טוען לפסלות השופטת בנר . המערער שב וטוען כי עקב השתלשלות האירועים, כפי שתוארה לעיל, ישנו חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט ולכך שהדיון בעניינו לא יהא הוגן. עוד טוען המערער למעורבות אישית מצד השופטת בנר אשר עלולה לפגוע באובייקטיביות השיפוטית. לאחר שקראתי את החומר שלפניי, ומששקלתי את טענות המערער, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

5.

הערעור אינו מגלה עילה מהעילות המופיעות בסעיף 77א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד - 1984. הגשת תלונה כאמור לנציב התלונות נגד שופטים, לכשעצמה, אינה מהווה עילה מספקת לביסוס טענת פסלות, כמו גם קיומו של "דם רע" בין בא-כוח המערער לבין השופטת ( ראו: ע"א 7329/06 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 9.11.2006); ע"א 6275/03 שגיא נ' סלע (לא פורסם, 28.7.2003 ); ע"פ 1703/07 אליהו חלפי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 18.3.2007); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 190, 225-224

(2006)) . מקריאת החומר שבפניי מתקבל הרושם כי בא-כוח המערער תרם לאווירה הקשה שנוצרה בבית המשפט, וסגנונו הבוטה ניכר גם מהבקשה שבפניי. בנסיבות העניין גם אם ההתנהלות של ההליך בפני השופטת חרגה מן המקובל לא מצאתי כי נוצר חשש ממשי למשוא פנים באופן שצריך למנוע את המשך המשפט בפניה.

6.

אשר על כן, דין הערעור להידחות .