החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 1835/98 אדוארד בקליוקוב נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · עיכוב ביצוע עונש מאסרבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר עד לאחר שמיעת הערעור על הכרעת הדין וגזר הדין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר של שלוש וחצי שנים שהוטל על המבקש בגין עבירת אינוס, עד לאחר שמיעת ערעורו. נקבע כי פסק הדין מבוסס היטב על עדות המתלוננת, שנמצאה מהימנה, וכי לא הוצגה עילה מספקת לעיכוב. המבקש התבקש להתייצב לריצוי עונשו והערבויות נשארו בתוקף.

העובדות

המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירת אינוס ונדון ל-5 שנות מאסר, מתוכן 3 שנים וחצי לריצוי בפועל. ההרשעה התבססה בעיקרה על עדות המתלוננת, שבית המשפט נתן בה אמון מוחלט. המבקש הגיש ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין וביקש עיכוב ביצוע עונש המאסר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש עילה לעיכוב ביצוע עונש מאסר שהוטל בגין עבירת אינוס עד לאחר שמיעת הערעור?

הלכות

  1. 1

    כאשר פסק הדין מבוסס היטב על חומר הראיות ואין טיעון רציני שבית המשפט קמא לא נדרש לו, לא תתקיים עילה לעיכוב ביצוע עונש המאסר.

    ״משלא מצאתי עילה ראויה לעיכוב ביצוע עונש המאסר, יכריע הדין.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • עונש מאסר
  • אינוס
  • ערעור
  • הכרעת דין
  • גזר דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

ע"פ

1835/98

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

המבקש:

אדוארד בקליוקוב

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

ערר

על החלטת בית המשפט המחוזי

בת"א-יפו

מיום 11.3.98 בת.פ.ח. 118/96

שניתנה

על ידי כבוד השופטים:

א'

שטרסנוב, ז' המר, ש' טימן

תאריך

הישיבה: כ"ז באדר תשנ"ח (25.3.98)

בשם

המבקש: עו"ד יעקב שקלאר

בשם

המשיבה: עו"ד דפנה יבין

החלטה

המבקש הורשע בבית-המשפט המחוזי תל-אביב-יפו בעבירת אינוס כהגדרתה בסעיף 345(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז1977-, ונדון לעונש של 5 שנות מאסר, מתוכן 3 שנים וחצי לריצוי בפועל. המבקש הגיש ערעור על הכרעת-הדין ועל גזר-הדין גם יחד, והבקשה שלפניי עניינה בעיכוב ביצוע עונש המאסר עד לאחר שמיעת הערעור.

לא שמעתי מפי בא-כוחו של המבקש נימוק שיש בו כדי להצדיק עיכוב עונש המאסר. אפשר שיש בפיו של המערער לטעון לערעורו טענות אלו ואחרות כנגד הכרעת-הדין וכנגד גזר-הדין, אך פסק-הדין כפי שהוא נראה על-פניו מבוסס היטב על חומר הראיות שבא לפני בית-המשפט, ולא שמעתי מפי בא-כוח המבקש טיעון רציני שבית-משפט קמא לא נדרש לו. ההרשעה מייסדת עצמה, בעיקרה, על עדותה של המתלוננת. בית-משפט קמא נתן אמון מוחלט בדבריה של המתלוננת ובה-בעת קבע מפורשות כי אין הוא נותן אמון בגירסתו של המבקש ובגירסת העדים שהביא מטעמו. יתר-על-כן: עדותה של המתלוננת מתחזקת בראיות נוספות (כגון במצב רוחה לאחר מעשה האינוס ובחילופי הדברים בינה לבין המבקש בעימות בין שניהם), והסך הכולל הוא שלא נמצא לי כי עלה בידי בא-כוח המבקש להצביע על עילה המזכה את המבקש בעיכוב ביצוע עונש מאסר. אני נכון להסכים כי המבקש אינו גורר אחריו עבר פלילי וכי אדם הגון וישר-דרך הוא. כך על דרך הכלל. ואילו על דרך הפרט אומר, כי המבקש הורשע באינוס ומי שכך מורשע יישא בעונש.

משלא מצאתי עילה ראויה לעיכוב ביצוע עונש המאסר, יכריע הדין. והדין הוא שבהטיל בית-משפט עונש מאסר, עומד אותו עונש לביצוע מיידי.

אני מחליט לדחות את הבקשה. המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 29 לחודש מארס 1998, במזכירות הפלילית של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו עד השעה 10:00 בבוקר. הערבויות הקיימות כיום תמשיכנה לעמוד בתוקף עד להתייצבותו של המבקש לריצוי עונשו.

אשר למועד שמיעת הערעור: אם מבקש עורך-דין שקלאר להקדים את המועד, יגיש בקשה מיוחדת על-כך ורשמת בית-המשפט תחליט בבקשה על-פי סדר הדברים הרגיל.

היום, כ"ז באדר תשנ"ח (25.3.98)

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

98018350. G03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר פסק הדין מבוסס היטב על חומר הראיות ואין טיעון רציני שבית המשפט קמא לא נדרש לו, לא תתקיים עילה לעיכוב ביצוע עונש המאסר.