ע"פ 1835/98 אדוארד בקליוקוב נ. מדינת ישראל

בפני בקשה שניה לקביעת מועד דיון בערעור.

המערער הורשע בעבירות אינוס ונידון לשלוש וחצי שנות מאסר לריצוי בפועל החל מיום 29.3.98. הבקשה הראשונה להקדמת מועד דיון הוגשה ביום 14.7.98 ונדחתה על ידי בהעדר נימוקים.

כעת הוגשה בקשה זו ובה נימוקים. הנימוק הראשון הוא "גישתו החיובית לבקשה (כפי שחשב הח"מ) של כב' השופט מ' חשין". ובכך, כב' השופט חשין קבע בהחלטתו כי ההרשעה מבוססת ואין מקום לעכב את ביצוע עונש המאסר. כב' השופט חשין ציין כי אם בא כוח המערער מעונין כי הדיון יוקדם עליו להגיש בקשה לרשמת בית המשפט. אין בכך כל נימוק להקדמת הדיון בערעור.

מרבית הנימוקים האחרים נוגעים לטענת חפותו של המערער וכן לעובדה שאין לו עבר פלילי וכל יום במאסר גורם לו ל"טראומה קשה".

נימוקים אלו יפים לכלל הערעורים הפליליים הנסבים על הכרעת הדין. כל המערערים על הכרעת הדין טוענים לחפות. משלא מצא כב' השופט מ' חשין מקום לעכב את ביצוע העונש, אין מקום גם להקדמת הדיון על פני אותם ערעורים אחרים שהוגשו קודם לערעור זה וטרם נדונו.

הערעור ייקבע לדיון על פי האפשרויות ביומן המשפטים.