ע"פ 1877/97 אריה קהלני נ. מדינת ישראל

המערער יוצג על ידי עו"ד מרוז. ביום 5.10.00 ביקש עו"ד מרוז לשחררו מן היצוג, לאחר המערער "הודיע לו טלפונית שהוא מפטר אותו מייצוגו".

חרף הודעה זו, לא ניתן היה למנות למערער עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית. זאת מאחר שהמערער היה מיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית, קודם לייצוגו על ידי עו"ד מרוז. גם הסנגוריה הציבורית הגישה בקשה להפסקת יצוג מטעמה, לאחר שהתגלו חילוקי דעות קשים בין המערער לבין עורך הדין שמונתה, והמערער הבהיר "כי אין הוא מעונין שתגיש בשמו נימוקי ערעור או שתייצגו בבית המשפט". לגופו של עניין היתה הסנגוריה הציבורית בדעה כי קיימים "טיעונים כבדי משקל באשר להרשעתו של המערער". בנסיבות אלה, לא ניתן היה להורות לסנגוריה הציבורית לשוב ולייצג את המערער.

בקשתי את הסנגוריה הציבורית לשקול אפשרות להתייצב לדיון על מנת לסייע בידי בית המשפט, וזאת בלא לפגוע בזכות המערער לייצג את עצמו, אם אמנם זה רצונו. הסנגוריה הציבורית הודיעה כי היא נעתרת לבקשה זו.

ביום 13.10.00, הגישה המשיבה בקשה לייחד את הדיון לשאלת היצוג של המערער, ולבטל את הישיבה הקבועה לדיון בגופו של הערעור. המשיבה הסבירה כי לא הוגשו עיקרי טיעון מטעם המערער.

המערער אינו מיוצג, לאחר שהודיע, לבאי כוחו השונים כי אין הוא מעוניין בשירותיהם. דחיית הדיון בערעור לגופו - עלולה להיות מהלך סרק, אם יתמיד המערער בגישה זו. יחד עם זאת, יש לאפשר למשיבה להיערך לדיון, אם יתקיים.

על כן,

אני מורה לסנגוריה הציבורית להגיש למשיבה נייר עמדה מטעמה, על מנת שהמשיבה תוכל ללמוד מהם עיקרי הטיעונים הצפויים מטעם הסנגוריה, אם זו תתבקש להתייחס לשאלות המועלות בערעור. נייר העמדה יוגש בתוך 5 ימים.

על הצדדים להיערך לדיון בערעור לגופו, ושאלה זו תוכרע על ידי ההרכב בדיון עצמו.