ע"פ 1909/09 פתחי עזאיזה נ. מדינת ישראל

הנשיאה ד' ביניש:

המערער ביחד עם 2 אחרים הורשע לאחר הודאה בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות בנשק. המערער היה הדמות המרכזית במסכת הקשורה בעבירה, הוא רכש אקדח מקרוב משפחה ברשות הפלשתינית, החזיקו שלא כדין וכשהתברר לו לאחר ניסיון ירי כי אינו תקין, שלח אותו לתיקון לאותו קרוב משפחה ואף ביקש לרכוש אקדח נוסף. שני שותפיו לעבירה הם אחיו וגיסו של המערער, שפעלו בשליחותו להעברת הנשק; המערער נידון ל-36 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו ול-24 חודשי מאסר על-תנאי וכן הושת עליו קנס של 10,000 ₪. על שותפיו לעבירה נגזרו עונשים קלים יחסית בשל חלקם המופחת בעבירה.

הסנגור המלומד טען לפנינו בהרחבה על חומרת העונש ולטענתו יחסית לעונשים המוטלים בגין החזקה והובלה של נשק באותו בית משפט מחוזי, העונש שנגזר על מרשו חורג לחומרה מהענישה המקובלת. עוד ציין בפנינו את העובדה שמדובר באדם נורמטיבי ללא הרשעות קודמות, וכן עמד על כך שהשופט של בית המשפט קמא הביא בחשבון עובדה שלא הוכחה בפניו, לפיה ידע המערער על כך שמוכר הנשק נידון ונשפט בבית דין צבאי.

באת-כוח המדינה פרטה בפנינו את המגמה המחמירה בעונשים ככלל בעבירות החזקה ונשיאת נשק, ציינה את הנימוקים לחומרה ולשיטתה אין העונש חורג מרמת הענישה המקובלת באופן המצדיק התערבותו של בית משפט זה, אף אם טעה בית המשפט קמא בעניין הראיות הנוגעות למוכר.

שקלנו את טענות הצדדים ואנו מקבלים את הגישה לפיה יש להחמיר בעבירות הקשורות בנשק, גישה שבית משפט זה נתן לה ביטוי בפסיקה עניפה. העונש שהושת על המערער גם אם הוא אינו מן הקלים אינו חורג במידה משמעותית מרמת הענישה המקובלת; בהתחשב בכך שמדובר בעבירות הכרוכות בהחזקה ונשיאה של אקדח ובניסיון לרכוש אקדח נוסף, כשהרקע למעשים לא הוברר ובהתחשב בכך שלצורך ביצוע העבירה הודחו ושותפו קרובי משפחה נוספים, לא ראינו להתערב בגזר הדין של בית המשפט קמא.

עם זאת אנו מניחים כי להתנהגותו הטובה של המערער בכלא, כעולה מתסקיר מעודכן של שירות המבחן, יינתן משקל ביחס להמשך מאסרו כאשר שאלה זו תיבחן.