פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
1992/08
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המערער:
אמג'ד דענא
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק פח
754/04 מיום 27.2.2008 שניתנה על-ידי סגן
הנשיא
צ' סגל
והשופטים
מ' דרורי וי' נעם
תאריך הישיבה:
ה' בניסן התשס"ח (10.04.08)
בשם המערער:
עו"ד אחמד עואודה
בשם המשיבה:
עו"ד זיו אריאלי
פסק-דין
לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא צ' סגל והשופטים
מ' דרורי וי' נועם ), מיום 27.2.2008, שלא לפסול עצמו מלדון בתיק פ"ח 754/04.
1.
ביום 5.12.2004, הוגש נגד המערער ואחיו, לבית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא צ' סגל והשופטים י' נועם ור' כרמל ), כתב אישום בעבירות של רצח וסיוע לרצח. על פי הנטען בכתה האישום, על רקע סכסוך מתמשך, תקף המערער את בן דודו (להלן: הקורבן) בסכין, כאשר אחיו של המערער מסייע בידו ומחזיק את הקורבן. לאחר מותו של הקורבן כתוצאה משלושים ושמונה דקירות סכין בבטנו, ניסו שני התוקפים להסתיר את דבר המעשה, שרפו את בגדיו של הקורבן, והשליכו את הגופה.
ביום 31.10.2004, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו הורשע המערער, בעקבות הודאתו, בעבירה של רצח, ואחיו הורשע בעבירה של סיוע לרצח. במסגרת הטיעונים לעונש שלאחר אישור הסדר הטיעון, הוצגו בפני בית המשפט רישומו הפלילי של המערער, וכן העתק מהכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 225/03, בו זוכה המערער, מחמת הספק, מעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. המערער ואחיו הורשעו, ונגזרו עליהם עונשים של מאסר עולם, ו-14 שנות מאסר, בהתאמה.
על הרשעתו ערער המערער לבית המשפט העליון, תוך שהוא מבקש כי בית המשפט יאפשר לו לחזור בו מהודאתו. ביום 26.11.2007, התיר בית המשפט העליון למערער לחזור בו מהודאתו, והורה על החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי, לשם דיון והכרעה בהליך גופו. לאחר שנתברר למערער כי עניינו הוחזר לדיון בפני הרכב ששניים מהשופטים היושבים בו ישבו בהרכב שאישר את הסדר הטיעון בעניינו, הגיש המערער בקשה לפסילת בית המשפט.
בית המשפט דחה את בקשת המערער לפסול עצמו. בית המשפט נימק את החלטתו, בכך שהעובדה שהמערער הודה בעבר בעבירה המיוחסת לו בפני חלק מחברי המותב, אינה מקימה עילה לפסילת שופט. כמו כן, ציין בית המשפט, כי המותב הקודם נדרש רק לאישור הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, ולא דן במקרה לגופו של עניין. בית המשפט הוסיף כי, בנסיבות העניין, גם החשיפה לעברו הפלילי של המערער אינה מהווה עילת פסלות. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.
3.
בערעורו, טוען המערער, כי, בנסיבות העניין, העובדה שהודה בעבר בפני חלק מחברי המותב בעבירה המיוחסת לו, מקימה עילה לפסילת שופט. לטענת המערער, העובדה שהרשעתו של אחיו עודנה עומדת, יוצרת מצב מיוחד, בו נפגעה יכולתו של בית המשפט לשמוע את טענותיו של המערער. המערער טוען כי בית המשפט יתקשה
לקבל את חזרתו מההודאה – הסותרת לכאורה את הכרעת הדין בעניינו של אחיו. כמו כן, מצביע המערער על האפשרות שנוצרה, שאותו מותב עצמו ייתן החלטות סותרות – בעניינו שלו ובעניינו של אחיו, מה שעשוי, לטענתו, לפגוע במראית פני הצדק. בנוסף, טוען המערער, כי חשיפת בית המשפט לעברו הפלילי, במסגרת הטיעונים לעונש שאחרי הסדר הטיעון, הציגה אותו באור שלילי בפני בית המשפט, וגם לכן ראוי להעביר את הדיון בעניינו למותב אחר.
4.
דין הערעור להידחות. כבר נקבע בפסיקתנו, כי עצם העובדה שבית המשפט דן בעבר בעניינו של נאשם, אינה מקימה, בהכרח, עילת פסלות ( ראו: ע"פ 716/85 בן-חמו נ' מדינת ישראל , פ"ד לט(3) 725 (1985); ע"פ 5662/91 מאיר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 1.1.1992)). גם אם במסגרת אותם הליכים קודמים נחשף בית המשפט למידע בלתי-קביל על אודות נאשם, ובכלל כך להרשעות קודמות, אין בדבר זה, כשלעצמו, כדי להביא לפסילת בית המשפט. הנחת המוצא היא כי בית המשפט יידע להתעלם ממידע בלתי-קביל, וזאת בהתחשב במקצועיותו, וביכולתו לבחון את הראיות המובאות בפניו באופן אובייקטיבי וללא משוא פנים (ראו: ע"פ 2473/07 אבוטבול נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.4.2007); יגאל מרזל
דיני פסלות שופט
298-299 (2006)). גם חזרה מהודאה, בפני אותו מותב בפניו ניתנה הודאה זו לכתחילה, אינה מהווה עילת פסלות, אלא בנסיבות מיוחדות ( ראו: ע"פ 1650/97 בגלמן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 20.3.1997); ע"פ 4020/94 דורפמן ואח' נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(4) 769 (1994); ע"פ 10089/05 אביעד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.11.2005); ע"פ 1897/05 אברמוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.3.2005). הלכה זו נקבעה, מתוך ההנחה שבהיעדר נסיבות מיוחדות וחריגות כאמור, חזקה על בית המשפט שיוכל להתעלם מהודאה שהנאשם חזר בו ממנה.
בנסיבות העניין שלפניי, אין מתקיימות נסיבות מיוחדות כאמור, שיש בהן כדי להעיד על כך שחשיפת בית המשפט להודאתו המוקדמת של המערער תמנע ממנו את היכולת להתעלם מחזרת המערער מהודאתו זו. ההליך הקודם שהתקיים בפניו של בית המשפט היה הליך של אישור הסדר טיעון. במסגרת הליך כזה, הסכנה לנעילת דעתו של בית המשפט, הינה פחותה. כאמור, טוען המערער כי אם יוחזר עניינו בפני אותו מותב, ישנה סכנה לנתינתן של החלטות שיפוטיות סותרות, ואפשרות של פגיעה במראית פני הצדק. אמנם, אפשרות כזו, של תוצאות סותרות בדין, הינה אפשרות מטרידה. אולם, אפשרות זו, בנסיבות העניין, אינה מקימה עילה לפסלות שופט. האפשרות של תוצאות משפטיות סותרות קיימת בכל מקרה בו כתבי אישום שונים מתנהלים בנפרד בגין אותו מעשה או אותה פרשה. בנסיבות העניין שלפנינו, הסכנה לתוצאות סותרות קיימת בכל מותב בפניו יובא עניינו של המערער, ואין היא מהווה נסיבה מיוחדת המעלה חשש למשוא פנים, ומצדיק פסילת שופט.
אשר על כן, הערעור נדחה.
ניתן היום, י"ד באייר התשס"ח (19.5.2008).
ה נ ש י א ה