ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 2013/99
בפני: כבוד השופט א' מצא
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופט מ' אילן
המערער : רוברט גולדנברג
נגד
המשיב ה : מדינת ישראל
ערעור על גזר-דין בית המשפט המחוזי
בבאר-שבע מיום 28.2.99 בת"פ 913/97
שניתן על-ידי כבוד השופטים י' פלפל,
נ' הנדל, ר' יפה-כ"ץ
תאריך הישיבה:
ג' בתמוז התשנ"ט (17.6.99)
בשם המערער: עו"ד איל שומרוני-כהן
בשם המשיבה: עו"ד נעמי כץ
בשם שרות המבחן: גב' נעמי שיפמן
פ ס ק - ד י ן
החל משנת 1989 - והוא אז כבן 17 - ובמשך כשלוש שנים ביצע המערער מעשים מיניים במתלוננת (ילידת סוף 1978). בשל מעשיו הורשע המערער, לאחר שמיעת הראיות, בעבירה של אינוס ובעבירה של מעשה מגונה. בשל הרשעתו בעבירות אלו, שהתייחסה למעשים רבים שעשה במתלוננת מאז היותה כבת 11 ועד היותה כבת 13, נידון המערער לשבע שנות מאסר, חמש שנים מתוכן לריצוי בפועל. בגזר הדין צוין כי המערער ביצע את עבירותיו במהלך תקופה ארוכה, תוך שימוש באיומים כלפי המתלוננת ותוך ניצול קירבת מקומות מגוריהם. ברם, בקביעת העונש ראה בית המשפט להביא בחשבון, לצד הקולה, את העובדה שמאז המעשים ועד להעמדתו לדין של המערער חלף זמן רב וכן את העובדה שבמהלך התקופה האמורה תיפקד המערער כהלכה ולא נזקפה לחובתו כל מעורבות פלילית נוספת.
בערעורו על חומרת העונש קיווה הסניגור לשכנענו כי בית המשפט לא ייחס לשיקולים המקילים את מלוא המשקל הראוי להם. אין בידנו לקבל עמדה זו. לעובדה שהמתלוננת כבשה את תלונתה במשך כחמש שנים יש, בנסיבות העניין, הסבר מניח את הדעת. אין זאת אלא שהפגיעה שנפגעה מידי המערער הותירה בה רישום קשה, ובהגיעה לבגרות החליטה להתלונן עליו חרף חלוף הזמן. על כל פנים מנימוקיו של בית המשפט המחוזי עולה שאלמלא התחשב, בין היתר, גם בחלוף הזמן, היה המערער ראוי בעיניו לעונש חמור מזה שהושת עליו. ואכן העונש שהוטל על המערער רחוק מלהיות חמור.
הערעור נדחה.
ניתנה היום, ג' בתמוז התשנ"ט (17.6.99).
ש ו פ ט ש ו פ ט
ת ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99020130.
F03