פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ 2031/05
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המערער:
דני אוליבר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
מיום 27.2.05 בב"ש 90667/05 שניתנה על ידי כבוד השופט א. שוהם
תאריך הישיבה: כ"ה באדר א'
תשס"ה (6.3.05)
בשם המערער: עו"ד יובל קינן
ועו"ד טוביה גודיס
בשם המשיבה: עו"ד מיכאל קרשן
החלטה
1.זהו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט שוהם) אשר סירב לעכב את ריצוי עונש המאסר שהוטל על המערער עד להכרעה בערעורו שהוגש לבית המשפט המחוזי. המערער התייצב לריצוי עונשו ביום 27.2.05 וכיום הוא מרצה עונש מאסר.
2.המערער הורשע בבית משפט השלום בעבירות על סעיף 117 (ב)(5) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 ונגזר עליו עונש מאסר של 36 חודשים וכן עונש מאסר על תנאי, וקנס כספי. הוא ערער לבית המשפט המחוזי על גזר דינו. בין נימוקיו עולה טענתו כי יש להמיר את עונש המאסר בפועל שהוטל עליו בצו מבחן וטיפול בקהילה, או, לחלופין, ליתן אורכה לשירות המבחן לבחון את השתלבותו בקהילה בהליך גמילה בטרם יגבש המלצתו הסופית.
3.בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעכב את תחילת ריצויו של עונש המאסר. המערער מבקש כי נתערב בהחלטה זו ונורה על שחרורו כדי שינתן לו יומו בערעור על גזירת הדין בלא שירצה קודם לכן עונש מאסר ממשי.
4.התביעה מתנגדת לעיכוב ביצוע המאסר. בא כוחה טוען כי ההרשעה מתבססת על הסדר טיעון, והעונש אינו חורג ממסגרת הענישה המקובלת וכמו כן שירות המבחן לא נתן המלצה טיפולית בעניינו של המערער. לפיכך, סיכויי הערעור להתקבל אינם טובים, ולאור כל אלה, יש לדחות את הערעור.
5.דין הערעור בפנינו להידחות. המערער הורשע על פי הודאתו ב-40 עבירות על חוק מס ערך מוסף, המסתכמות בהשמטת מס של כ-900,000 ₪. ניתנו לו אורכות להסדרת תשלומי המס, אולם דבר לא שולם על חשבון החוב עד כה. בית משפט השלום, אף שהעריך את חומרת המעשים, שקל גם את הנסיבות לקולא בעניינו של המערער, ובהן את טענות ההגנה בדבר התמכרותו לסמים ונסיונות השיקום שהוא עובר, וגזר את אשר גזר בשים לב למכלול הנתונים שהונחו בפניו. תסקיר המבחן מיום 13.1.05 אכן אינו כולל המלצה טיפולית חד משמעית לגבי המערער ואף מצביע על קושי מבחינת שיתוף הפעולה מצדו עם שירות המבחן. בנסיבות אלה יקשה לומר כי הענישה שהוטלה עליו חורגת, על פניה, ממדיניות הענישה המקובלת וכי סיכויי הערעור שהגיש המערער על העונש הם טובים. כן מדובר בעונש מאסר בהיקף אשר אינו מייתר את הדיון בערעור גופו. בנסיבות אלה לא מתקיימים תנאים מיוחדים המצדיקים עיכוב ביצועו של עונש המאסר, אותו החל המערער כבר לרצות. יש להניח כי הערעור על גזר הדין יישמע בהקדם כדי להבטיח את יומו של המערער לטעון את טענותיו.
הערעור לענין עיכוב ביצוע עונש המאסר נדחה.
ניתנה
היום, כ"ג באדר ב' תשס"ה (3.4.05).
ש ו פ ט ת