ע"פ 2054/10 פלוני נ. מדינת ישראל

לפניי בקשת הסנגוריה הציבורית לשחרור מייצוג.

1.

המערער הורשע, ביחד עם נאשמים נוספים, בעבירות של אינוס בחבורה ומעשה סדום בחבורה שלא בהסכמה, תוך ניצול מצב המונע התנגדות ותוך גרימת חבלות, וכן בעבירה של שיבוש מהלכי משפט. בגין כך נגזרו על המערער 19 שנות מאסר בפועל.

2.

ההליך שבכותרת נפתח במרץ 2010 באמצעות הגשתה של הודעת ערעור פורמאלית (ללא נימוקי ערעור) מטעם המערער על-ידי עו"ד גלעדי-ג'ולסון. במשך כחצי שנה מאז פתיחת ההליך, לא הוגשו נימוקי ערעור בתיק. משמועד הדיון שהיה קבוע אותה עת לתיקי הפרשה הלך והתקרב, ומשנראה היה כי המערער אינו מצליח להסדיר את ייצוגו באופן פרטי, הוריתי ביום 16.8.2010 על מינוי סנגור ציבורי למערער ועל הגשת נימוקי ערעור על-ידו. בהתאם להחלטתי, מינתה הסנגוריה הציבורית את עו"ד סיימון אשר ייצג את המערער בהליך שהתקיים בבית-המשפט המחוזי, וזאת לצורך ייצוגו בערעור שבכותרת.

3.

ביום 24.11.2010 הוגשה בקשה מטעם הסנגוריה הציבורית הארצית לשחרור מייצוג המערער. בבקשה נטען כי המערער מסר לסנגור הממונה, עו"ד סיימון, כי הוא מיוצג באופן פרטי על-ידי עו"ד גלעדי-ג'ולסון השוקדת על הכנת נימוקי הערעור, וכי הוא מבקש שהסנגור הממונה יימנע מלהגיש בשמו נימוקי ערעור.

על רקע זה, קיימתי דיון ביום 12.12.2010 בנוכחות המערער עצמו והסנגור הממונה עו"ד סיימון. כן ביקשתי לזמן לדיון את עו"ד גלעדי-ג'ולסון לשם בירור סוגית הייצוג. יוער כי מטעם המדינה לא התייצב פרקליט לדיון, כפי הנראה עקב שביתת הפרקליטים.

הסנגור הממונה עמד על בקשתו לשחרור הסנגוריה הציבורית מייצוג – זאת הן בשל הטענה כי המערער אינו רוצה להיות מיוצג על-ידי הסנגור הממונה או על-ידי כל סנגור אחר מטעם הסנגוריה הציבורית, שכן המערער מעוניין בייצוג פרטי; והן בשל הטענה (שהועלתה באופן כללי בלבד) כי המערער מעוניין בקו טיעון שונה מהטיעון אותו מבקש הסנגור הממונה לאמץ במסגרת הערעור. בדיון הבהירה עו"ד גלעדי-ג'ולסון כי היא אינה מייצגת את המערער, מאחר ונושא שכר-הטרחה טרם הוסדר.

במהלך הדיון הדגשתי בפני המערער כי יש להגיש נימוקי ערעור בתיק. עמדתי על לוח הזמנים הקצר שנותר עד למועד שהיה קבוע בשעתו לשמיעת תיקי הפרשה, והדגשתי בפני המערער את חשיבות ייצוגו על-ידי הסנגוריה הציבורית במצב שנוצר. בסיום הדיון נעתרתי לבקשת המערער ואפשרתי אורכה בת שבוע ימים להסדרת ייצוגו הפרטי, תוך שהבהרתי כי בהעדר הסדרה כאמור ונוכח הצורך בהגשת נימוקי ערעור, טוב ייעשה המערער אם ישתף פעולה עם הסנגור הממונה. המערער אישר כי הבין את דבריי. ביום 16.12.2010 הודיעה עו"ד גלעדי-ג'ולסון כי ייצוג המערער לא הוסדר. ביום 19.12.2010 הודיע עו"ד סיימון כי עורך-דין ממשרדו ביקר את המערער בבית האסורים, וכי לדברי המערער הוא אינו מעוניין להיות מיוצג על-ידי הסנגוריה הציבורית, שכן לטענתו הוא כבר שילם לעו"ד גלעדי-ג'ולסון חלק משכר-הטירחה.

4.

לאחר ששקלתי בדבר, באתי למסקנה כי בשלב זה, לא אוכל להיעתר לבקשת הסנגוריה הציבורית לשחרור מייצוג. אמת, למן הגשתה של הודעת הערעור הפורמאלית, היה המערער מעוניין לשכור את שירותיו של סנגור פרטי מטעמו. עם זאת, בלא שאדרש לפרטים הקשורים בכך, עובדה היא כי ייצוג פרטי כאמור לא הוסדר, וזאת חרף חלוף זמן ניכר מעת הגשת הערעור במרץ 2010 ועד היום (סוף דצמבר 2010). בדיון שהתקיים לפניי ביום 12.12.2010, התרשמתי כי המערער אינו מעוניין לטעון בערעור בכוחות עצמו, שכן הוא ער לחשיבות ייצוגו על-ידי עורך-דין. עוד יצוין כי לקראת סיום הדיון הביע המערער נכוֹנוּת (אף כי מסויגת) שהסנגור הציבורי שמונה לו, יגיש את "עיקרי הטיעון" בתיק (עמ' 4 לפרוטוקול). אמנם, המערער ביקש בדיון כי " בינתיים שהוא [הסנגור הממונה – ד.כ.ל] יגיש את עיקרי הטיעון", קרי – עד שיעלה בידי המערער להסדיר ייצוג פרטי. צודק הסנגור הממונה בטענתו כי מדובר בגישה בעייתית. הסנגוריה הציבורית פועלת במסירות ובמקצועיות לייצוג ראוי של לקוחותיה, ומינויה אינו נעשה בבחינת "שסתום" ארעי, קרי - עד שיעלה בידי המערער לשכור שירותיו של עורך-דין פרטי בו הוא מעוניין. הבהרתי זאת למערער במילים ברורות ומפורשות, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון מיום 12.12.2010. יחד עם זאת, אינני סבורה כי גישתו האמורה של המערער, בעייתית ככל שתהא, מצדיקה את שחרור הסנגוריה הציבורית מייצוג בערעור שבכותרת. בנסיבות העניין, אני בדעה כי יש מקום להגשת נימוקי ערעור על-ידי הסנגור הממונה לפי מיטב שיקול-דעתו המקצועי. אבהיר טעמיי לכך.

5.

נקודת המוצא היא כי עד להגשת נימוקי ערעור מטעם המערער, לא ניתן להמשיך את הטיפול בתיק ואף לא ניתן יהיה להעבירו לדיון בפני הרכב שופטים. לצד זאת, בלתי אפשרי להמתין להגשת נימוקי ערעור מטעם המערער עד אין קץ, ואף לא ניתן להשהות את המשך הטיפול בהליך ללא הגבלה עד שהמערער יצליח, אם בכלל, להסדיר את הייצוג הפרטי בו הוא חפץ. כך במיוחד, נוכח העובדה שנאשמים אחרים שהורשעו בפרשה, הגישו ערעורים מטעמם והם קבועים לשמיעה יחדיו. בהקשר זה יוער כי על דרך הכלל, בית-המשפט יכבד את רצונו של מערער בפלילים לבחור את ייצוגו. עם זאת, אין משמעות הדבר עצירת ההליך ללא גבול, כל אימת שהמערער אינו מצליח להסדיר ייצוג פרטי בו הוא מעוניין (ראו והשוו: ע"פ 10067/08 הסנגוריה הציבורית נ' אוחיון , פס' 6 (לא פורסם, 15.12.2008)).

על רקע הדברים האמורים, שחרור הסנגוריה הציבורית מייצוג במצב שנוצר, משמעותו חיוב המערער לכתוב בעצמו את נימוקי הערעור בהעדר ייצוג אחר, ונוכח הצורך לקדם את הטיפול בערעור. כאמור, בדיון שהתקיים לפניי התרשמתי כי המערער אינו מעוניין לכתוב את נימוקי הערעור בעצמו, שכן הוא מבין את חשיבות ייצוגו בידי עורך-דין. הסנגוריה הציבורית ייצגה את המערער בהליך דלמטה וכפי שצוין לעיל, המערער כבר הביע נכונות (אף כי מוגבלת) כי "עיקרי הטיעון" ייכתבו על-ידי הסנגור הממונה. נוכח חומרת העבירות בהן הורשע המערער והעונש שנגזר עליו; בהתחשב בשלב הדיוני ההתחלתי בו מצוי התיק (טרם הגשת נימוקי ערעור); ובהתחשב בנכונות המסויגת שהביע המערער להגשת "עיקרי טיעון" על-ידי הסנגור הממונה; אינני סבורה כי המקרה דנן בא בגדר אותם מקרים חריגים בהם לא תצמח למערער כל תועלת ממינוי סנגור (השוו: ע"פ 9393/08 סוויטי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 7.5.2009)). לגישתי, בהעדר ייצוג אחר למערער, ובהתחשב בכך שהתרשמתי כי המערער אינו מעוניין לייצג את עצמו, ראוי כי הסנגור הממונה יפעל לפי מיטב כישוריו והשקפתו המקצועית לשם הגשת נימוקי ערעור, כחלק מייעודה של הסנגוריה הציבורית ומחובתה לפעול לטובת הלקוח שלשם הגנתו מונתה (ראו: ע"פ 10067/08 הנ"ל, פס' 7; ע"פ 5628/97 מדינת ישראל נ' הסנגוריה הציבורית (לא פורסם, 24.9.1997)). אין מדובר "בנוחות" גרידא של בית-המשפט, כלשונו של הסנגור הממונה בדיון לפניי, אלא בשאיפה לקדם את בירור ההליך תוך הבטחת ייצוג למערער כחלק מהזכות להליך הוגן. יוער כי אם וככל שהמערער ירצה בכך, פתוחה בפני הסנגור הממונה האפשרות לציין כי מרשו יבקש להוסיף דברים משלו בפני הרכב השופטים שידון בתיקי הפרשה, ככל שההרכב ימצא הצדקה ומקום לכך.

6.

אשר על כן, בקשת הסנגוריה הציבורית לשחרור מייצוג נדחית בשלב זה. הסנגור הממונה יגיש נימוקי ערעור עד יום 1.5.2011 (יוער כי מועד זה נקבע בשים לב לכך שלאחר קיום הדיון לפניי, ובלא כל קשר אליו, נדחה מועד שמיעת תיקי הפרשה ליום 5.1.2012 עקב אילוצי יומן בית-המשפט).

החלטה זו תומצא לבאי-כוח הצדדים, לסנגוריה הציבורית הארצית וכן למערער בעצמו באמצעות השב"ס. המזכירות תתייק החלטה זו בתיקי השופטים שיישבו בדין.