פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ 2095/04
- א'
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
המבקש:
עמאד סואלחה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע גזר-הדין בת"פ 1193/02 שניתן בבית-המשפט המחוזי
בנצרת מיום 12.2.04 על-ידי כב' השופט א' אמינוף
החלטה
המבקש הורשע בבית-המשפט המחוזי בנצרת בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ועונשו נגזר למאסר בפועל למשך חמש שנים, למאסר על תנאי למשך 36 חודשים ולפיצוי כספי למתלונן בסך 15,000 ש"ח. גזר-הדין
ניתן ביום 12.2.04, ולמדנו מן הבקשה הנוכחית כי בית-המשפט קמא סירב לעכב
את ביצועו. המבקש החל אפוא מרצה את עונש המאסר שנגזר עליו.
המבקש הגיש כתב ערעור על הכרעת-הדין ועל גזר-הדין, והבקשה
שלפניי, בקשה היא לעיכוב ביצועו של גזר-דין המאסר בפועל.
עיינתי בהכרעת-הדין, בגזר הדין, בכתב הערעור ובבקשת
העיכוב, אך לא נמצא לי הצדק להיעתר לבקשה. פסק-הדין מייסד עצמו על הראיות שהובאו
לפני בית-המשפט קמא, והערעור, רובו ככולו, מסב עצמו על קביעות שבעובדה אשר הוליכו
להרשעתו של המבקש. אפשר יש בפיו של המבקש טיוענים בעניינים אלה ואחרים, אך בעיקרם
של דברים אין בו בערעור כדי לערער את היסודות שהכרעת הדין מיוסדת עליהם. אשר
לעונש, אין הוא עונש חמור כדי-כך שראוי לעכב בגינו את תחילת ריצוי עונש המאסר.
אני מחליט לדחות את הבקשה.
היום, ז' באדר תשס"ד (29.2.04).
ש
ו פ ט