ע"פ 2223/01 רבאח סמר נ. מדינת ישראל

לנוכח חומרת המעשה שבעטיו הובא לדין והורשע אין, לדעתנו, יסוד לומר כי עונש המאסר שנגזר על המערער הוא חמור יתר על המידה. עם זאת נראה כי בנסיבות העניין מוצדק היה לגזור על המערער עונש קל במקצת מן העונש שהוטל, על-פי הסדר טיעון, על שותפו של המערער לביצוע העבירה שמבין השניים היה ללא ספק העבריין המוביל. מטעם זה, לאור הערכתו של שירות המבחן ביחס למיפנה שאפשר וחל בתפיסתו של המערער במהלך תקופת המאסר ולנוכח האירועים הטרגיים שפקדו את משפחתו של המערער, אנו מחליטים לקבל את הערעור במובן זה שתקופת המאסר בפועל שנגזרה על המערער תועמד על שלושים ושניים חודשים, תחת שלוש שנים. מתקופה זו ינוכו 41 ימי מעצרו של המערער בשלב החקירה (4.4.00 ועד 15.5.00). בהמלצת שירות המבחן, המקובלת על הסניגור, ובהסכמת המערער עצמו, הננו מורים על העמדתו של המערער בפיקוח שירות המבחן למשך שנתיים שמניינן מיום שחרורו מן המאסר. עונש המאסר על-תנאי שנגזר על המערער נותר על כנו.