ע"פ 2249/18מדינת ישראל נ. פלוני

1.

לפנינו בקשה מטעם המבקשת בהתאם לסעיף 81 (א) ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984 (להלן: חוק בתי המשפט , או החוק ) לתיקון טעות בפסק-הדין, אשר ניתן על-ידינו בתאריך 11.11.2018 (להלן: הבקשה ).

2.

בתאריך 11.11.2018, ניתן פסק דין בעניינו של המשיב בע"פ 2249/18 (להלן: המשיב ). במסגרת פסק הדין (פיסקאות 17 ו-18 לו), התייחסנו לטענת המבקשת שלפיה הפיצוי, אשר הושת על המשיב טרם הועבר במלואו אל המתלוננת (להלן: הקטעים בפסק-הדין ).

3.

לטענת המבקשת, מ הקטעים מפסק הדין "עלול לעלות הרושם כי המערער [המשיב – ח"מ] שילם 20,000 ₪ מתוך סכום הפיצוי שהושת עליו" (45,000 ש"ח למתלוננת ולילדיה). זאת חרף העובדה כי הסך של 20,000 ש"ח הנ"ל הועבר למתלוננת לא ע"י המשיב, אלא שולם מקופת המדינה בתאריך 29.4.2018, בהתאם להוראות סעיף 3א ל חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן: חוק המרכז לגביית קנסות ), שלפיהן קטין נפגע עבירה, יקבל מה מרכז לגביית קנסות (להלן: המרכז לגביית קנסות ) את סכום הפיצויים שנפסקו לטובתו עד לתקרה בגובה 10,000 ₪, בניכוי הסכום שהחייב שילם. בהקשר זה הודגש, כי המשיב לא העביר למתלוננת דבר, ומשכך כדי "למנוע כל טענה עתידית", התבקשנו להבהיר כי אין ב קטעים מפסק-הדין משום קביעה לפיה המשיב הוא ששילם את הסכום של 20,000 ש"ח מתוך הפיצויים שהושתו עליו.

4.

בתאריך 04.12.2018, המשיב הגיש את תגובתו ל בקשה , במסגרתה הביע את התנגדותו לתיקון פסק הדין, וזאת לנוכח העובדה שפסק הדין לא דן בשאלת הפיצוי, שהוזכרה לשיטתו רק במסגרת טענות הצדדים שם, ובשים לב לעובדה שה בקשה לא עומדת, לשיטתו, בהוראת סעיף 81(א) ל חוק , לרבות ביחס להגדרת "טעות", המופיעה בסעיף. המשיב הוסיף כי הוא לא הכחיש ש-20,000 שקלים, שהועברו למתלוננת – לא שולמו על ידו, וציין כי אין ביכולתו לשלם את סכום הפיצוי שהושת עליו בשל קשיים כלכליים, אך הודיע כי בימים אלה הוא פועל לפריסת תשלום הפיצויים למספר תשלומים.

5.

בתאריך 13.12.2018, דחינו את בקשת המבקשת, וזאת משום שסברנו בטעות כי המבקשת הגישה את ה בקשה לאחר תום התקופה בת 21 ימים ממועד מתן פסק הדין, בניגוד להוראות סעיף 81(א) ל חוק בתי המשפט . יחד עם זאת רשמנו לפנינו את הודעת ב"כ המשיב לפיה:

"המשיב מודה למעשה כי הסך של 20,000 ₪ שהועבר למתלוננת וילדיה (מקופת המדינה, בהתאם להוראות סעיף 3א ל חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-1995 ) – לא שולמו על ידי המשיב . מכאן שמלוא סכום הפיצוי שנפסק לטובת המתלוננת וילדיה (45,000 ₪ קרן) – טרם שולם על ידי המשיב והוא תלוי ועומד כנגדו".

6.

בתאריך 13.12.2018 הגישה המבקשת הודעת עדכון, בגדרה הבהירה כי הגישה את בקשתה לאחר שבעה ימים בלבד מתאריך מתן פסק הדין, ומכאן שלא חרגה מהתקופה הקבועה ב חוק , בה ניתן היה להגיש בקשה כאמור (להלן: הודעת העדכון ).

7.

בתאריך 24.12.2018 המשיב הגיש תגובה מטעמו ל הודעת העדכון ובגדרה חזר על התנגדותו לתיקון המבוקש בטענה כי לא נפלה, לשיטתו, טעות בפסק הדין, כמשמעותה ב חוק .

נוכח התנגדות זו עלינו להכריע בסוגיות שהובאו בפנינו, ולכך נפנה עתה.

8.

סעיף 81(א) ל חוק בתי המשפט , מתיר לבית המשפט לתקן טעות שנפלה בפסק דין, או בהחלטה, וזאת ככל שמדובר בטעות בעלת אופי טכני בבסיסה, אשר מוגדרת בסעיף 81(א) ל חוק בתור: "טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה" (רע"א 797/15 פלוני נ' עיריית תל אביב-יפו (12.2.2015)). בהלכה הפסוקה נקבע כי טעות בפסק דין או בהחלטה, אותה רשאי בית המשפט לתקן היא: "דבר, אשר נכלל בתוך פסק הדין בשל שגגה, או דבר, אשר אינו נכלל בפסק הדין, אך היה במחשבתו של השופט ונשמט מפסק הדין". כמו כן, נפסק כי השמטה כאמור יכולה שתתרחש שלא במודע, ולחילופין כאשר השופט אינו מציין פרט בפסק דין באופן מודע, מקום שלטעמו העניין ברור מאליו או כלול ממילא בפסק הדין, ואין צורך לפרשו (ראו: ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה , פ"ד לט(2) 589, 590 (1985)). עוד נפסק כי סעיף 81(א) ל חוק

לא נועד לאפשר לבית המשפט להוסיף, לגרוע או לתקן עניינים מהותיים בהכרעה השיפוטית, לאחר שזו ניתנה (עיינו: רע"א 9085/00 אברהם שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין , פ"ד נז(5) 462, 476-475 (2003)).

9.

בעקבות עיון בבקשה , בתגובת המשיב, בהודעת העדכון ובתגובה לה ובנימוקיהם – הגענו למסקנה, כי דין הבקשה והודעת העדכון להתקבל , ולפיכך החלטתנו מתאריך 13.12.2018 מתבטלת, וחלף לה תבוא החלטתנו, המפורטת בפיסקאות 10 ו-11 שלהלן.

10.

הטעות, עליה משיגה המבקשת, היא טעות במובנו של סעיף 81(א) ל חוק , אשר תיקונה איננו משנה, גורע או מוסיף עניינים מהותיים לפסק הדין.

הנה כי כן – אין לקרוא את האמור בקטעים מפסק הדין , כמתייחסים לסכום של 20,000 ₪, שהועבר למתלוננת על ידי המשיב, אלא כסכום ששולם מקופת המדינה בהתאם ובכפוף להוראות סעיף 3א ל חוק המרכז לגביית קנסות . ציון עובדה זו הושמט מפסק הדין בשגגה.

11.

משכך, ההחלטה מתאריך 13.12.2018 מתבטלת, הבקשה (לתיקון פסק הדין) מתקבלת , ופסק הדין יתוקן איפוא כדלהלן:

א)

בפיסקה 17 לפסק הדין, בסייפא-המשפט: "... וכי מלבד הפקדה יחידה בסכום של 20,000 ש"ח לא הועברה לידיה כל סכום נוסף" יתוקן ויקרא כך: "...כי מלבד הפקדה יחידה בסכום של 20,000 ₪ מטעם קופת המדינה שנעשתה בהתאם לסעיף 3א ל חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן: חוק מרכז גביית קנסות ), לא הועבר לידיה כל סכום נוסף".

ב)

בפיסקה 18 לפסק הדין, המשפט: "באת כוח המערער ציינה בדיון בפנינו כי הפיצוי שולם רק בחלקו עד כה בשל קשיים כלכליים בהם המערער מצוי..." יתוקן ויאמר בו כך: "באת כוח המערער ציינה ואישרה כי הפיצוי שולם כאמור בפיסקה 17 שלעיל ורק בחלקו – בשל קשיים כלכליים בהם המערער מצוי..."

12.

המזכירות תדאג לתיקון פסק הדין, בהתאם לאמור בפיסקה 11 שלעיל.