ע"פ 2267/00 ויקטור חזות נ. מדינת ישראל

השופטת ד' דורנר :

המערער קשר עם חיים כהן (להלן: כהן), דני בן-שושן (להלן: בן-שושן) והלן אברמס (להלן: אברמס), קשר לייבוא סם מסוכן מסוג קוקאין בכמות של 300 גרם נטו, מארצות-הברית לישראל. המערער הגיע לישראל ביחד עם כהן ואברמס כאשר הסם בתיקה של אברמס. לאחר-מכן מכר המערער, ביחד עם כהן, 50 גרם קוקאין מתוך הכמות שייבאו. המערער חזר לארצות-הברית וקשר קשר נוסף עם כהן, בן-שושן ואברמס, וזאת במטרה לייבא פעם נוספת לישראל סם מסוג קוקאין בכמות של מאות גרמים. המערער הגיע לישראל ביחד עם כהן ואברמס, שבכליה התגלו שני קילוגרם קוקאין. אלא שהפעם אברמס נעצרה, והשלושה נתפסו והועמדו לדין.

המערער עצמו הודה והורשע במסגרת עסקת-טיעון בעבירות של סחר בסם מסוכן, החזקת סם בכמות שאינה לצריכה עצמית, קשירת קשר לביצוע פשע, סיוע ליבוא סם, וסיוע להחזקת סם בכמות שאינה לצריכה עצמית. נגזרו עליו ארבע שנות-מאסר לריצוי בפועל.

ערעורו הופנה כנגד חומרת העונש. עיקר טענתו הוא, כי אברמס, שחלקה בפרשת ייבוא הסמים עולה על חלקו, למיצער משום שבכליה נתפס הסם, הוטל עונש של שנת-מאסר בפועל אחת בלבד. בנסיבות אלה, נטען בערעור, ובהתחשב במצבו האישי והמשפחתי של המערער ובעקרון אחידות העונשים - ראוי להקל בעונשו.

טענות אלה יש לדחות. אכן, העונש שהוטל על אברמס, ששימשה כבלדרית, חורג במידה רבה מאוד מן העונשים שראוי להטיל בגין עבירות מן הסוג שביצעה החבורה. אלא שמגזר-הדין בעניינה של אברמס עולה, כי היו נסיבות מיוחדות שהביאו להקלה בעונשה. בית-המשפט המחוזי מצא כי היא נוצלה על-ידי עבריינים בשל אישיותה והפרעותיה הנפשיות, ועל-כן הקל עימה.

נסיבות כאלו אינן מצויות בעניינו של המערער. העונש עצמו הוא ראוי ואין איפוא מקום להתערבותנו.

הערעור נדחה.