ע"פ 2267/00 ויקטור חזות נ. מדינת ישראל

1.בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (כבוד השופטת ב' אופיר - תום), הרשיע את המערער-המבקש על פי הודייתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של סיוע ליבוא סם, סיוע להחזקת סם בכמות שאינה לצריכה עצמית וקשירת קשר. לפי הנטען בכתב האישום המתוקן, שבעובדותיו הודה המבקש, קשרו קשר שלשה אנשים - אלן אברמס (להלן - "אלן"), חיים כהן (להלן - "חיים") ודני בן שושן (להלן - "דני") לייבא מארה"ב לישראל סם מסוג קוקאין בכמות של לפחות 300 גרם נטו. המבקש הגיע לישראל, יחד עם אלן וחיים, כאשר הסם בתיקה של אלן, ולאחר מכן מכרו הוא וחיים 50 גרם לקונים. לאחר מכן חזרו השניים לארה"ב ושם קשרו המבקש, אלן, חיים ודני קשר לייבא מארה"ב לישראל סם מסוג קוקאין בכמות נטו של מאות גרמים. גם הפעם הגיע המבקש לישראל, יחד עם אלן וחיים, כאשר הסם במזוודתה של אלן, אולם הפעם נעצרה אלן מיד עם הגיעה לארץ והסם נתפס. לפי המוסכם היה המבקש אמור לסייע לחיים להפיץ את הסם בארץ ולשמש כנהגו של חיים.

הוסכם בהסדר הטיעון כי "התביעה תעתור ל - 5 שנים מאסר בפועל ועונש של מאסר על תנאי. הסניגור יטען לעונש כראות עיניו". במסגרת זאת גזר, אפוא, בית המשפט המחוזי על המבקש מאסר לתקופה של 4 שנים לריצוי בפועל וכן מאסר מותנה לתקופה של שנתיים. המערער ערער על חומרת העונש שנגזר עליו וכן מבקש הוא, בבקשתו שלפני, לדחות את תחילת ריצוי עונשו עד להחלטה בערעורו.

2.טענתו העיקרית של בא כוח המבקש היא כי על אלן הושת עונש של מאסר לתקופה של 12 חדשים ועל חיים הושת עונש של מאסר לתקופה של שמונה שנים. לדעתו שגה בית המשפט בכך שקבע כי המבקש "מקומו בין שני שותפיו לפשע, אי שם באמצע". כפי שטען, היה חלקו של המבקש במעשי העבירה קטן מחלקה של אלן ודי בכך כדי שלא ייגזר עליו עונש חמור יותר משנגזר עליה. עוד ציין כי המבקש הוא בן 34 שנים, נשוי ואב לשני ילדים קטנים, שהתגורר בארה"ב עד שחזר ועלה לישראל, ואין לו הרשעות קודמות. בא כוח המבקש גם עמד על מצב בריאותו - מחלת סכרת המצריכה מעקב קבוע - ועל המשבר שגרם לו מות אחיו שנרצח על ידי מחבלים. כל אלה, בצירוף המלצתו של שירות המבחן להטיל עליו עבודות שירות ולהעמידו במבחן, מחייבים לדעתו את קיצורה של תקופת מאסרו לשנה אחת לכל היותר. מכיוון שהמבקש היה נתון במעצר במשך תקופה של כ - 10 חדשים, שתנוכה מתקופת מאסרו, הרי שאם תועמד תקופת מאסרו על שנה אחת ישוחרר מיד. לפיכך יש לעכב את תחילת ריצוי העונש על מנת שלא ירצה יותר מן המידה הראויה לו עד שיישמע ערעורו.

3.אין בידי להעתר לבקשה לדחות את תחילת ריצוי העונש.

העיון בגזר דינה של אלן - שהעונש שנגזר עליה הוא, ללא ספק, עונש מופלג בקולתו - מלמד שמדובר בנאשמת שמצבה המשפחתי, מבנה אישיותה, עברה וכן מצבה הגופני והנפשי, גרמו לכך שנעשתה קורבן לעבריינים שניצלו אותה לצורך ייבוא הסם. נראה שבית המשפט סבר שמדובר בדמות אנושית חריגה ויוצאת דופן שאין לשקול אותה ואת מעשיה במאזניים שבהם נשקלים עבריינים ועבירות בדרך כלל, אלא במאזניים מיוחדים. אין לשקול את המבקש ואת מעשיו במאזניים כאלה. עם זאת, מבלי לחוות דעה על סיכויי הערעור, נראה לי שאפילו יומתק עונשו של המבקש ויועמד על פחות ממחצית עונשו של חיים יהיה עליו לרצות תקופת מאסר שגם אחרי ניכוי שליש ממנה תהיה ארוכה לא במעט מתקופת מעצרו. אין, אפוא, הצדקה לדחות את תחילת ריצוי העונש מטעם זה.

4.לפיכך אני דוחה את הבקשה.

לפי בקשתו של בא כוח המבקש ובהסכמת באת כוח המדינה תדחה תחילת ריצוי העונש ליום 14.4.00. באותו יום, לא יאוחר משעה 09:00, יתייצב המבקש במזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו. תנאי השחרור והערובות שקבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 16.3.00 יעמדו בעינם.