פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
2272/16
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על פסק דינו
של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים מ' פינקלשטיין, ל' ברודי, ו-ר' אמיר)
מיום 23.2.2016 בתפ"ח 39183-04-14
תאריך הישיבה: כ"ה
באייר התשע"ו (2.6.2016)
בשם המבקש: עו"ד
טלי גוטליב; עו"ד אביאל אהרון
בשם המשיבה: עו"ד
ארז בן-ארויה
החלטה
לפני בקשה לאפשר למבקש לצאת לחופשה בחו"ל לרגל יום הולדתו בין התאריכים 7.6.16 ל-16.6.16.
1.המבקש הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע מעשה מגונה בכוח, לפי סעיף 348(ג1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. ביום 23.2.2016 הושתו עליו (על ידי מותב בית המשפט המחוזי מרכז-לוד) 21 חודשי מאסר לריצוי בפועל (בניכוי ימי מעצרו), מאסרים מותנים ופיצוי נפגעת העבירה בסך 30,000 ₪.
2.המבקש טוען כי במהלך ניהול התיק לפני הערכאה הדיונית הוא יצא מן הארץ שבע פעמים, כי קיימות בתיק ערבויות להבטחת התייצבותו להמשך ההליכים, כי מרכז חייו בארץ וכי ביכולתו להעמיד ערובות ובטחונות נוספים.
3.המשיבה מתנגדת לבקשה ומציינת כי משהורשע נאשם ונגזר דינו אין להתיר יציאתו לחו"ל לחופשה, בין היתר בשל החשש להימלטות מאימת הדין והצורך בהעדפת האינטרס הכללי של שמירה על אמון הציבור במערכת אכיפת החוק.
4.במקרה דנן עוכב ביצוע עונשו של המבקש עד להכרעה בערעור שהגיש. לפי באת כוחו, ערעורו יישמע לפני בית משפט זה בחודש נובמבר הקרוב.
5.בית משפט זה קבע כי במקרים מיוחדים תותר יציאתו של אדם לחו"ל גם לאחר שנגזר דינו וערעור על הרשעתו תלוי ועומד [השוו: ע"פ 2909/05 דורון נ' מדינת ישראל (10.4.2005); ע"פ 4220/06 קונין נ' מדינת ישראל (10.8.2006]. ואולם, מדובר במקרים שבהם הנסיבות המצדיקות מתן היתר ליציאה לחו"ל הן מיוחדות [במקרה הראשון עסקיו של המבקש חייבו יציאה לחו"ל ובמקרה השני מצבו הרפואי של המבקש חייב טיפולים בחו"ל].
6.איני סבור כי מקרה זה נופל בגדרם של אותם מקרים מיוחדים, דוגמת אלו אליהם הפניתי לעיל, המצדיקים אישור יציאה מן הארץ לאחר גזר הדין ובטרם נשמע הערעור.
7. הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ה
באייר התשע"ו (2.6.2016).
ש
ו פ ט