פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
2351/07
ע"פ
4225/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט ח' מלצר
המערערת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב בע"פ 2351/07:
המשיב בע"פ 4225/07:
1. אלי גולאבזדה
2. באסם אלהוזייל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בבאר-שבע, מיום 7.1.07, בתיק פל. 8108/05, שניתן על ידי כבוד השופטת חני
סלוטקי
תאריך הישיבה:
ב' בכסלו התשס"ח
(12.11.07)
בשם המערערת:
עו"ד אלעד וינשל
בשם המשיב בע"פ 2351/07:
בשם המשיב בע"פ 4225/07:
בשם שירות המבחן למבוגרים
עו"ד נעם אליגון
עו"ד יניב בוקר
גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
1.
אלי גולאבזדה, המשיב
בע"פ 2351/07 (להלן: אלי), הנו בעל משק חקלאי.
באסם אלהוזייל, המשיב בע"פ 4225/07, עבד בתקופה הרלבנטית אצל אלי. על רקע של חוב כספי, החליטו השניים לסחוט באיומים את סאלם שרוך (להלן: סאלם או המתלונן), שסברו כי הוא אביו של החייב. בתאריך
28.3.05 עבד סאלם בגינון באחד הבתים בישוב עומר, ולשם הגיעו המשיבים אשר דרשו ממנו סכום של 23 אלף ש"ח. המתלונן הזמין את השניים להיפגש עמו בשבת כדי ליישב את המחלוקת, אולם הם דרשו ממנו להתלוות אליהם, תוך שהם מנסים לגרור אותו ולהכניסו לרכבם. המתלונן ביקש מהם לאפשר לו לסיים את עבודתו, ולאחר מכן ביקש לאפשר לו ליטול את בגדיו מתוך הבית. את ההפוגה הזו ניצל המערער כדי להתקשר לחבר, ולספר לו על הקורות אותו, ובעקבות כך הכה אותו אלי וביחד עם באסם גררו אותו לרכב. השניים הובילו את המתלונן לחורשה מבודדת, שם איימו עליו כי יהרגו אותו אם לא ידאג לתשלום החוב עד לשעות הערב. בגין כל אלה יוחסו למשיבים עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות וסחיטה באיומים, עבירות לפי סעיפים 379 + 382(א) ו-428 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
2.
בחודש חשון התשס"ו (נובמבר 2005) הודו המשיבים בעובדות שיוחסו להם, ובעקבות כך נגזר עונשם: 4 חודשי מאסר בהם ישאו בדרך של עבודות שירות, 6 חודשים מאסר על-תנאי, וכל אחד מהם חויב לפצות את המתלונן בסכום של 7000 ש"ח.
בערעורים שבפנינו מלינה המדינה כנגד קולת העונש.
3.
"העבירות בהן הורשעו [המשיבים] הן חמורות. [המשיבים], בשל חוב שלטענתם לא שולם להם במלואו, הטילו אימתם על המתלונן, שהינו אביו של החייב, הגיעו למקום עבודתו של המתלונן, דרשו ממנו סכום כסף, ואם לא די בכך, הגדילו [המשיבים] לעשות, בכך ש[אלי] תקף את המתלונן והכה אותו, [המשיבים] גררו אותו לרכבם, נסעו עמו למקום מבודד ושם איימו עליו כי אם לא ידאג לתשלום החוב, יהרגו אותו. אכן מעשי [המשיבים] חמורים וראויים הם לתגובה עונשית חמורה". דברים אלה לקוחים מתוך גזר-דינו של בית המשפט המחוזי (ראו עמ' 13), ועל רקע זה תהינו מה גרם לו לבית המשפט לפטור את המשיבים בעונש כה קל, בו אין מענה הולם לחומרת מעשיהם והצורך להרתיע את הרבים. לעניין זה מנה בית המשפט את הודאת המשיבים, החרטה שהביע אלי והצהרתו על נכונותו ליטול חלק בסדנאות טיפוליות, וכן עברם הפלילי של המשיבים אשר הוגדר כ"לא מכביד".
4.
הנמקה זו אינה יכולה לעמוד במבחן הביקורת. המשיבים נקטו בדרך אלימה כדי לכפות על מי שאינו בעל-דינם, לשלם את חובו של אחר. זו התנהגות בריונית ומקוממת, שעל מנת להתריע מפניה יש להחמיר בעונשם של החוטאים בה. במקום לפנות לרשויות המתאימות ולהסתייע בהן, בהנחה שהיתה בידם עילה לכך, בחרו המשיבים לעשות דין לעצמם, ועם כך לא ניתן להשלים. אשר על כן, וכדי לגמול למערערים על מעשיהם, מחד, ובמטרה לשגר מסר מרתיע לרבים, מאידך, ולאחר שנתנו את דעתנו למעצר הבית הממושך בו היה נתון באסם אלהוזייל, אנו מחליטים לקבל את הערעור, ולהעמיד את תקופת המאסר בה ישאו המשיבים על 9 חודשים. מתקופת זו תנוכה התקופה בה נשא באסם בעבודות שירות. יתר חלקי גזר-דינו של בית המשפט המחוזי, יעמדו בעינם.
המערערים יתייצבו לשאת בעונשם במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים, ביום כ"ה בכסלו התשס"ח (5.12.07), עד לשעה 11:00.
ניתן היום, ב' בכסלו התשס"ח (12.11.07).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט