רע"פ 6619/07 מטר תינה חנאן נ. מדינת ישראל

1.

בשנת 2006 הרשיע בית-המשפט לעניינים מקומיים בחיפה את מר עיקאלי נידאל (להלן: "הבעלים הקודם"), בהפעלת מאפיה בחיפה ללא רישיון עסק, עבירה לפי סעיפים 4 ו-14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968. בעקבות הרשעתו, נגזר לו קנס וכן הוצא צו להפסקת העיסוק, מכוח סעיפים 16(1) ו-16(3) לאותו חוק. מועד ביצועו של צו זה נדחה, לבקשתו, ועל-אף התנגדות המשיבה.

נטען, כי לאחר שהסתיימו ההליכים בעניינו של הבעלים הקודם, רכשה המבקשת את אותה המאפיה, החלה בהליכים לקבלת רישיון, והגישה בקשה נוספת להארכת מועד לביצועו של צו הסגירה. בית-משפט השלום דחה בקשה זו נוכח התנגדותה של המשיבה, שנומקה בכך שהעסק, במיקומו הנוכחי, מהווה מפגע מטעמים שונים.

2.

על החלטה זו – הדוחה את הבקשה להארכת מועד – ערערה המבקשת לפני בית-המשפט המחוזי בחיפה, וערעורה נדחה.

3.

עתה עותרת היא ליתן לה רשות לערער, וזאת מכמה טעמים: ראשית , היא עצמה מעולם לא הורשעה בעבירה כלשהי, ועל-כן אין תשתית המצדיקה הוצאת צו סגירה לעסק שבבעלותה, להבדיל מהעסק שהיה בבעלות אחרים; שני ת , נוכח ההתקדמות בהשגת האישורים הנדרשים, נכון היה להעניק לה אורכה נוספת בטרם ייסגר העסק; שלישית , דחיית בקשה זו נעשתה בחוסר תום-לב וללא שניתנה לה זכות שימוע.

4.

דין הבקשה להידחות. רשות ערעור נועדה להביא בפני בית משפט זה סוגיות אשר אינן ייחודיות לבעלי דין מסוימים, אלא כאלו אשר עשויות להיות להן השלכה על קשת רחבה של מתדיינים. לא כזה הוא המקרה שבפני, בו העתירה היא לקיים דיון, שלישי במספר, בעניינה הפרטני של המבקשת. יתר על כן,

סעיף 16(3) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 קובע בזו הלשון:

" לא ינהל אדם בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי ללא רישיון או היתר זמני כדין ושלא יעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן בידי אותו אדם רישיון או היתר זמני כדין לניהול עסק זה" .

אין מחלוקת כי למבקשת לא ניתן עד כה רישיון או היתר זמני לנהל עסק של מאפייה באותו מקום. ממילא, לא היה רשאי הבעלים הקודם להעביר את העסק שניהל לידי המבקשת, כפי שהיא עצמה לא היתה רשאית להתחיל לנהל עסק באותם חצרים.

הנה כי כן, בידי המבקשת אין עילה לקבלת רשות לערער, ועל כן בקשתה נדחית. עמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.