ע"פ 2355/13 מירית קוביליסקי נ. מדינת ישראל

1.

בפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (עפ"ג 9010-04-12, כבוד השופט א' סטולר ) מיום 2.4.2013.

2.

ברקע להליך שורה ארוכה של בקשות קודמות לדחיית המועד לריצוי עונש המאסר שנגזר על המבקשת. לאחר שורת דחיות בהסכמה שניתנו בבית המשפט המחוזי, דחה בית המשפט ביום 17.2.2013 בקשת עיכוב ביצוע נוספת. ערעור על החלטה זו התקבל באופן חלקי בבית משפט זה על ידי השופטת ד' ברק-ארז ביום 20.2.2013 (ע"פ 1298/13), ונקבע כי המבקשת תתייצב ביום 10.3.2013 לתחילת ריצוי עונשה. חרף החלטת בית משפט זה, שבה המבקשת ופנתה בבקשות נוספות לעיכוב ביצוע העונש. ביום 12.3.2013 נדון ההליך בפני השופט נ' הנדל (ע"פ 1815/13) , אשר באופן חריג ולפנים משורת הדין, עיכב את ביצוע העונש בתקופה נוספת עד ליום 3.4.2013. בהחלטה צוין מפורשות כי בבסיסה עומדת הצהרת בא כוחה של המבקשת שעל פיה לא תוגש כל בקשה נוספת.

3.

חרף הצהרת בא כוחה של המבקשת בפני בית המשפט, שבה והגישה בקשה לעיכוב ביצוע נוסף, וזאת, מבלי שחל כל שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטה. בית המשפט המחוזי ציין, ובצדק ציין, כי במצב דברים זה, משלא חל שינוי נסיבות המצדיק את בחינת הבקשה מחדש, דינה להידחות ללא דיון, שכן למעשה בקשתה של המבקשת היא ניסיון לעקוף את החלטתו של בית משפט זה.

4.

על ההחלטה הגישה המבקשת ערעור, הוא הערעור העומד לפניי. למעשה, אין מדובר בערעור על החלטה בדבר עיכוב ביצוע, אלא על בקשה לעיון חוזר בהחלטה שכבר ניתנה, שאינה מותירה מקום לעיכוב ביצוע נוסף. ברי, כי לו הייתה המערערת מצביעה על שינוי נסיבות משמעותי שהתרחש, רשאי היה בית המשפט להורות על עיכוב ביצוע נוסף של מועד תחילת ריצוי המאסר. יחד עם זאת, העיון בבקשה מעלה שהיא כמעט זהה לערעורים הקודמים שהגישה המבקשת בגלגוליו הקודמים של תיק זה. כל שינוי נסיבות המצדיק את בחינת ההחלטה לא התרחש. משכך, החלטת השופט נ' הנדל מיום 12.3.2013 היא סופית, ולא ניתן להשיג עליה.

5.

סוף דבר, הבקשה נדחית.