ע"פ 2386-22 ע"פ 2386-22

כפי שמפורט בפסק הדין החלקי, חזר בו המערער מערעורו על הכרעת הדין, ובדבריו לפנינו, ביקש – בין היתר – את סליחת המתלוננת.

שקלנו את טיעוני הצדדים לעניין חומרת העונש, ושמענו גם את דברי נפגעת העבירה, שניכר היה כי יוצאים הם מן הלב.

ככלל משקף גזר דינו של בית המשפט המחוזי איזון ראוי בין שיקולי הענישה אותם ניתח בית המשפט נכוחה.

בצד האמור, ראינו ליתן משקל מה נוסף לגילו של המערער ולמצבו הרפואי, וכפועל יוצא להעמיד את עונש המאסר בפועל על 13 שנים. יתר חלקי גזר הדין יישארו בעינם.

נוסיף כי לא מצאנו עילה להפחית מהפיצוי שנפסק לטובת המתלוננת, ונזכיר את הכלל הידוע שלפיו בהשתת פיצוי לנפגע העבירה בית המשפט אינו בוחן את יכולתו של הפוגע – עבריין, אלא מתמקד בעניינו של נפגע העבירה ובנזק שנגרם לו.

בכך מסתיים ההליך שלפנינו.