החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 24/97 ג'סאן מסרואה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ערעור על חומרת העונש בעבירת ניסיון לאינוסערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע בניסיון לאנוס עובדת בפאב שבבעלותו וגזר דינו עמד על 12 שנות מאסר, מהן 10 בפועל. בית המשפט העליון דחה את הערעור בשל מסוכנותו המינית הגבוהה, עברו הפלילי ועובדת היותו אסיר ברשיון בעת ביצוע העבירה. טענות על פגיעות אסירים וטיפול רפואי הופנו לשלטונות הכלא.

העובדות

המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בניסיון לאנוס אשה שעבדה בפאב שבבעלותו, כאשר הציע להסיען באחד מלילות אוקטובר 1995. בית המשפט המחוזי גזר עליו 12 שנות מאסר, מהן 10 בפועל. למערער הרשעות קודמות רבות, לרבות עבירות של עבירה בכוח ונסיון לבעילה בכוח.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בגזר דין של 12 שנות מאסר בגין ניסיון לאינוס בשל טענות לחומרה יתר ולפגיעה בבריאות הנאשם?
  2. 2.האם יש להתחשב בטענות על אירוע אינוס בכלא ונסיונות אובדניים של המערער בקביעת העונש?

הלכות

  1. 1

    מסוכנותו המינית הגבוהה של הנאשם, עברו הפלילי והעובדה שביצע את העבירה בהיותו אסיר ברשיון, מצדיקים את העונש שנגזר ואין בהם חומרה יתרה.

    ״במצב זה, אין לומר כי העונש שנגזר למערער מחמיר עמו; אדרבא, בית המשפט היה מצווה לתרום את תרומתו להגנת הציבור מפני מסוכנותו של המערער״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות לפגיעות אסירים וליקוי בטיפול הרפואי בכלא יש להפנות לשלטונות הכלא ולא לשמש עילה להקלה בעונש.

    ״לכל אלה יש למצוא פתרון על ידי הפניית התלונות לשלטונות הכלא, לאמור הם חייבים לוודא כי למערער תינתן הגנה ראויה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערעור על גזר דין
  • הרשעות קודמות
  • אסיר ברשיון
  • מסוכנות מינית
  • שירות המבחן

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 24/97

בפני: כבוד השופט י' זמיר

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט א' א' לוי

המערער: ג'סאן עלי מסרואה

נ ג ד

המשיבה: מדינת ישראל

ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 20.11.96 בת.פ. 220/95 שניתן על ידי כבוד השופטים: מ' לינדנשטראוס, ש' ברלינר וס' ג' ובראן

תאריך הישיבה: י"ח באלול התש"ס (18.9.00)

בשם המערער: עו"ד עלא מסארוה

בשם המשיבה: עו"ד דפנה ביינוול

בשם שירות המבחן: הגב' אדוה פרויד

פסק-דין

המערער הורשע, לאחר שמיעתן של ראיות, בנסיון לאנוס אשה שעבדה בפאב שבבעלותו, כאשר הציע להסיע אותה באחד מלילותיו של חודש אוקטובר 95.

בית המשפט קמא גזר למערער 12 שנות מאסר, מהן 10 שנים בפועל, ועל כך מלין בא כוחו מהטעמים הבאים:

א.העונש חורג לחומרה ויש בו פגיעה מעל לנדרש.

ב.המערער לוקה בבריאותו (ועל כך הוצג תיעוד רב).

ג.המערער עבר אירוע אינוס בכלא.

ד.הוא עשה נסיונות אובדניים.

במהלך הטיעון הוברר לנו עוד, כי המערער סובל מנחת זרועם של אסירים, ולאחרונה נגרמו לו כוויות קשות מהן התרשמנו במהלך הדיון. אך בכל אלה אין כדי להצדיק את קבלתו של הערעור.

למערער הרשעות קודמות רבות, וביניהן 2 עבירות מאותו תחום ממש (בעילה בכוח ונסיון לבעילה בכוח), שבגינן נשא בעונש מאסר ממושך (8 שנים). זאת ועוד, את העבירה הנוכחית ביצע המערער בהיותו אסיר ברשיון, ונדמה שלא דרושה ראיה נוספת כדי ללמד על מסוכנותו לציבור, ועל כך שהוא לא הפנים את הלקח הנדרש.

וכאן ראוי להוסיף, שמאז הוגש הערעור לבית משפט זה, הוגשו תסקירים של שירות המבחן וחוות דעת של מב"ן, ומאלה עולה כי יש במערער מסוכנות מינית גבוהה על רקע הפרעת אישיות והתנהגות.

במצב זה, אין לומר כי העונש שנגזר למערער מחמיר עמו; אדרבא, בית המשפט היה מצווה לתרום את תרומתו להגנת הציבור מפני מסוכנותו של המערער, במיוחד לנוכח העובדה שלא חל שיפור במצבו (החל להשתמש בסמים והפסיק שיחות עם העובדת הסוציאלית).

ענין אחר היא טענתו של המערער כי הוא סובל מפגיעות חוזרות של אסירים, ובא כוחו הוסיף וטען ששולחו אינו זוכה לטיפול רפואי נאות, אך לכל אלה יש למצוא פתרון על ידי הפניית התלונות לשלטונות הכלא, לאמור הם חייבים לוודא כי למערער תינתן הגנה ראויה, וגם יוענק לו טיפול רפואי בהתאם למצבו.

לצורך זה אנו מורים כי העתק מפסק דין זה יועבר לשב"ס, ותשומת הלב מופנית בו להמלצות הכלולות בתסקיר שירות המבחן מיום 14.5.00.

הערעור נדחה.

ניתן היום, י"ח באלול התש"ס

(18.9.00).

ש ו פ ט ש ו פ ט

ת ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

COURT

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1מסוכנותו המינית הגבוהה של הנאשם, עברו הפלילי והעובדה שביצע את העבירה בהיותו אסיר ברשיון, מצדיקים את העונש שנגזר ואין בהם חומרה יתרה.
  2. 2טענות לפגיעות אסירים וליקוי בטיפול הרפואי בכלא יש להפנות לשלטונות הכלא ולא לשמש עילה להקלה בעונש.