ע"פ 244-22 ע"פ 244-22

המערערים, כל אחד בתורו, חזרו בהם מן הערעור שהגישו על הכרעת הדין, ומשכך הערעורים על הכרעת הדין נדחים. הדיון לפנינו התמקד אפוא בגזר הדין.

לאחר ששמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים לא ראינו מקום לשנות מהעונש שהושת על המערער 1. זאת בהינתן חומרת המעשים ומדיניות הענישה הנוהגת בעבירות שבביצוען הורשע בנסיבותיהן ובראשן עבירת ההצתה.

אשר למערער 2 – בהינתן חלקו במעשים הגם שבוצעו בצוותא, כאשר היוזמה של המערער 1 וגם לו המניע העיקרי; ובהינתן גילו הצעיר של המערער 2 ועברו הפלילי שאינו מכביד ושונה באופן מהותי מזה של המערער 1 – סברנו כי כל אלה מצדיקים הבחנה משמעותית יותר בין העונשים שהושתו על השניים. משכך, אנו מעמידים את עונש המאסר בפועל שהושת על המערער 2 על תקופה של 5 שנים. יתר רכיבי גזר דינו נותרים בעינם.