פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
2599/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט י' אלון
המערער:
ארמן קריין
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 6.2.07, בתיק פל.
40169/06, שניתן על ידי כבוד השופט ע' מודריק
תאריך הישיבה:
י"ב באייר התשס"ז
(30.04.07)
בשם המערער:
עו"ד גיא עין צבי
בשם המשיבה:
בשם שירות מבחן למבוגרים:
עו"ד ליאנה בלומנפלד-מגד
גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
לגרסת המערער גנב ממנו המתלונן סכום כסף, ובתאריך 18.6.06, בשעת חצות לערך, הוא הגיע לביתו כדי לדרוש את השבת הגניבה. משהמתלונן לא מילא אחר הדרישה, פנה המערער לדרכו אולם שב לאחר זמן קצר כשבידו בקבוק שהכיל חומר דליק. הוא שפך את תוכנו של הבקבוק על חלונות הדירה והדלת והציתו, וכתוצאה מכך נגרם נזק רב לדירה.
בגין עובדות אלו בהן הודה המערער, הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירת הצתה, לפי סעיף 448 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובהמשך גזר לו שנתיים מאסר, שנה וחצי מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 5000 ש"ח.
הערעור מופנה כנגד העונש.
בית המשפט המחוזי האמין לגרסת המערער לפיה נטל ממנו המתלונן את כספו שלא כדין, והוא הוסיף והניח לטובתו כי לא התכוון לגרום נזק ליריבו. ברם, מטבעה של הצתה שראשיתה ידוע, אולם כיצד תתפשט ומה יהיה היקף הנזק הכרוך בה, הוא עניין שלמצית, בדרך כלל, אין שליטה עליו. מכאן חומרתה היתרה של עבירה זו, ועל כן חייב העונש הנגזר בצידה לתת מענה לשיקולי גמול, מחד, והרתעת הרבים, מאידך. נוכח כל אלה סבר בית המשפט המחוזי כי אין מנוס מלהורות על כליאת המערער, ובמסקנה זו לא מצאנו פגם. אדרבא, המערער בחר לגמול ליריבו בדרך לא דרך, שסיכנה לא רק אותו אלא גם חפים מפשע, ועם כך לא ניתן היה להשלים. יש לזכור, כי המדובר בדירת מגורים ובהצתת פתח הכניסה אליה. אכן, המערער הנו אדם צעיר, אולם גם מנתון זה לא התעלמה הערכאה הראשונה, שבסופו של יום גזרה עונש מאוזן והולם.
הערעור נדחה.
ניתן היום, י"ב באייר התשס"ז (30.04.07).
ש ו פ ט
ש ו
פ ט
ש ו פ ט