ע"פ 2614/03 דוד לנקרי נ. מדינת ישראל

השופט א' גרוניס:

1.המערער נהג בטרקטורון ברחוב בטבריה. עימו על הטרקטורון הייתה נוסעת. למערער לא היה רישיון נהיגה ואף השימוש ברכב לא היה מבוטח. מערכת הבלימה של הטרקטורון לא הייתה תקינה. נהיגתו של הטרקטורון בכביש אסורה על פי החוק וכך אף הסעתה של הנוסעת. במהלך הנהיגה איבד המערער את השליטה על הטרקטורון, אשר עלה על המדרכה ותוך כדי כך פגע בהולך רגל. בכך לא הסתיימה הפרשה. בהמשך, פגע הטרקטורון בחומה ונפל למשטח הנמוך מספר מטרים מן הכביש. הנוסעת נפגעה באופן קשה, כך שנזקקה לאשפוז. גם המערער נפגע בצורה קלה. הטרקטורון ניזוק, כך גם החומה בה התנגש הטרקטורון ואף קיר של בית סמוך. אם לא די בכל אלה, הרי המערער נמלט מן המקום בלא להגיש סיוע לנפגעים, ובלא שהזעיק את המשטרה ושירותי ההצלה. המערער הודה בעובדות הנזכרות, שפורטו בכתב אישום שהוגש נגדו. בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת נ' מוניץ) הרשיע את המערער בעבירות אלה: הפקרה לאחר פגיעה, מעשה פזיזות תוך נהיגת רכב, גרם נזק לאדם או לרכוש, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ללא ביטוח, נהיגת רכב שנמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך, נהיגת טרקטורון בכביש והסעת נוסע על טרקטורון. העונש שנגזר היה 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי ופסילה מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 5 שנים. הערעור מכוון נגד חומרת העונש.

2.המערער הינו צעיר, יליד שנת 1983. בעת האירועים הוא היה כבן 19 שנים. חרף גילו הצעיר נרשמו לחובתו הרשעות בעבירות רכוש, אלימות וסמים. מן התסקירים שהוגשו הן לבית המשפט המחוזי והן בפנינו עולה, כי המערער גדל במשפחה שהיו לה בעיות מסוגים שונים, כך שהמערער גדל בנסיבות קשות. בתסקירים שהוגשו לבית המשפט המחוזי נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית. בין היתר צוין בתסקירים, כי בחלק מבדיקות השתן שנעשו למערער התברר, כי הוא צרך סמים. בתסקיר האחרון, זה שהובא בפנינו, שינה שירות המבחן במידת מה את עמדתו והמליץ על דחיית הדיון לשלושה חודשים, על מנת שניתן יהיה להעריך האם המערער מסוגל לעמוד בקשר עם השירות ולהתמיד בו.

3.דעתנו היא שאין מקום לדחות את הדיון, אלא יש להכריע כבר עתה בגורלו של הערעור.

מן התיאור של מעשי המערער אנו רואים, כי הוא ביצע סדרה ארוכה של עבירות, אשר שיאן בעבירה של הפקרה. מדובר בעבירה חמורה במיוחד, המצביעה על זלזול וחוסר התחשבות בחיי אדם. כאשר מצרפים יחדיו את כל העבירות אותן ביצע המערער, הרי הנסיבות האישיות, אף שקשות הן, אינן מצדיקות הליכה במסלול שיקומי. אמנם מדובר באדם צעיר, אך העבירות שבתיק הנוכחי אינן העבירות הראשונות אותן ביצע במהלך חייו הקצרים. על כן, אין מנוס משליחתו של המערער למאסר, מה גם שהעונש אינו חמור, אלא אף נוטה הוא לקולה.

הערעור נדחה.