פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
2644/14
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקש:
אמין אלקשעאלה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית
המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 24.2.2014 בת"פ 8253/07 שניתן על-ידי כב'
השופטת צ' צפת
בשם המבקש:
עו"ד משה וייס
בשם המשיבה:
עו"ד עדי שגב
החלטה
1.
מונחת לפני בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל של 26 חודשים, אשר הושת על המבקש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (ת"פ 8253/07, כב' השופטת צ' צפת ). בקשה זו הוגשה בד בבד עם הגשת ערעור על הכרעת הדין ועל חומרת העונש בגזר הדין.
2.
העונש האמור הושת על המבקש בגין שתי הרשעות, האחת בעבירות של ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה (24 חודשי מאסר בפועל) והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, והשנייה בעבירות של קשירת קשר לביצוע עוון, מסירת ידיעות כוזבות ושיבוש מהלכי משפט (4 חודשי מאסר בפועל, כאשר מחציתם מצטברים לעונש האמור).
על-פי כתב האישום בו הורשע, נהג המבקש ברכב כשהוא מדבר בטלפון נייד המוצמד לאוזנו ומבלי שהוא חגור בחגורת בטיחות. שוטר שהבחין בו כרז למבקש לעצור, אך הלה לא שעה לקריאה. בהמשך נסע השוטר במקביל לרכבו של המבקש, כשהחלונות שביניהם פתוחים, וצעק אליו "משטרה: עצור". המבקש השיב "הפעם אתה תוותר לי", ביצע פניית פרסה, והחל לנסוע במהירות בכיוון הנגדי לכיוון מרכז העיר רהט, כשהוא מסמן "לא" לשוטר. האחרון דלק אחריו. המבקש הגיע לכיכר שהכניסה אליה נחסמה על-ידי משאית, וכדי להמשיך במסע הבריחה עלה על מעבר החצייה שבכיכר. אישה ושני ילדים שעברו באותה העת במעבר החצייה נאלצו לקפוץ הצידה כדי שלא ייפגעו. משם המשיך המבקש לנסוע על המדרכה, כשמעקה בטיחות חוצה בינה לבין הכביש, ונערים שהיו על המדרכה ניצלו מפגיעה על-ידי שקפצו אף הם הצידה. המבקש המשיך בנסיעתו הפראית על המדרכה עד שהגיע לתחנת אוטובוס. משם הוא חזר לכביש ונסע במהירות, עד שהצליח להימלט מהשוטר.
בגין מעשים אלה הרשיע בית המשפט את המבקש בעבירות האמורות, וגזר את דינו לעונשי מאסר בפועל האמורים. נוסף עליהם, נגזרו על המבקש עונשי מאסר על תנאי, קנס בסך 10,000 ש"ח, ופסילת רישיון למשך חמש שנים מיום שחרורו ממאסר. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת בא כוח המבקש ועיכב את ביצוע גזר הדין לתקופה קצרה לצורך התארגנות.
3.
בבקשה שלפני טוען בא כוח המבקש כי יש לעכב את ביצוע עונש המאסר עד למתן הכרעה בערעור. נטען שכיון שמדובר בערעור על הכרעת הדין, ולחילופין ערעור על חומרת גזר הדין וניסיון להמיר את המאסר בפועל בעבודות שירות, תחילת ריצוי המאסר בשלב זה עשוי לאיין את יכולתו של המבקש למצות את ההליך המשפטי העומד לרשותו. עוד מדגיש בא כוחו את נסיבותיו האישיות של המבקש, שהינו אדם בעל עבר פלילי נקי, למעט רישום ללא הרשעה שעניינו שימוש במסמך מזויף. עברו התעבורתי אינו נקי אך אינו מכביד, וכולל שבע הרשעות בעבירות של ברירת קנס. בנוסף, מדובר באב לששה ילדים קטינים, העובד למחייתו ולפרנסת ביתו. באת כוח המדינה סבורה כי הכלל לפיו על אדם שהורשע להתחיל את ריצוי עונשו מיד - ישים אף במקרה זה.
4.
בבקשה מעין זו על הערכאה הערעורית לאזן בין האינטרס הציבורי בריצוי מיידי של העונש ואמון הציבור במערכת אכיפת החוק, לבין שמירה על זכות הנאשם לערער על עונשו מבלי שריצוי עונש המאסר ייתר את הדיון בערעור. השיקולים שנקבעו בפסק הדין המנחה שוורץ
(ע"פ 111/99
שוורץ נ' מדינת ישראל,
פ"ד נח(2) 241, 282-277 (2000)) כוללים את חומרת העבירה ונסיבות ביצועה; אורכה של תקופת המאסר שנגזרה על המבקש; טיב סיכויי הערעור; עברו הפלילי של המבקש; ונסיבותיו האישיות (ראו גם: ע"פ 2218/10 פלוני נ' מדינת ישראל (3.8.2010); ע"פ 7164/10 ג'אן נ' מדינת ישראל (28.10.2010)). רשימה זו אינה "רשימה סגורה", וניתן להוסיף שיקולים נוספים לכאן ולכאן.
במקרה הנוכחי מדובר בעבירות חמורות שהביאו לידי סיכון חיי אדם, ובוודאי שאין להקל ראש בהרשעת המבקש בניסיון לחבלה בכוונה מחמירה. הכרעת הדין בנויה על עדות ישירה שניתנה כנגד המבקש. הסנגור אמנם מבקש לקעקע את יסודות העדות, ובפרט את זיהויו של המבקש כנהג ברכב – אך מבלי לקבוע מסמרות, נדמה כי בהקשר הכולל של המקרה סיכויי הערעור אינם גבוהים דיים כדי להטות את הכף לקראת קבלת הבקשה.
לא נעלם מעיני כי בית המשפט המחוזי גזר את דינו של המבקש שבע שנים לאחר ביצוע המעשה. אכן, שיקול מעין זה לפיו נאשם היה משוחרר תקופה ארוכה במיוחד הינו בעל משקל בבוא בית המשפט שלערעור להחליט אם לעכב את ביצוע המאסר בפועל. לכך יש להוסיף כי במשך תקופה זו המבקש לא הורשע בעבירה, ונראה שהוא מתמקד בפרנסת משפחתו. ואולם, כפי שבית המשפט המחוזי ציין, חלוף הזמן נעוץ גם בהתנהגות המבקש. אבהיר כי זאת בשני מובנים: האחד, התנהלותו של משא ומתן בין הצדדים בניסיון להגיע להסדר, גם בתקופה האחרונה לפני מתן גזר הדין. השני, אף הועלתה הטענה שהיעדרותו של המבקש גרמה לעיכוב מתן גזר הדין.
לנימוקים אלה יש להוסיף את הנימוק הבא: בהנחה שההרשעה תישאר על כנה, עולה על-פני הדברים כי גם אם בית המשפט יתערב בחומרת העונש, האפשרות כי התערבות זו תהא עד כדי הטלת עונש מאסר בדמות עבודות שירות אינה עוברת את המשוכה הנדרשת כדי לקבל את בקשת העיכוב.
5.
סוף דבר, בראייה הכוללת של הדברים דין הבקשה להידחות. המבקש יתייצב לריצוי עונשו בכלא דקל ביום חמישי, ז' בסיון התשע"ד (5.6.2014) בשעה 10:00.
ניתנה היום, כ"ח באייר התשע"ד (28.5.2014).
ש ו פ ט