פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
2680/08
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
וואתד נימר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי בחיפה, מיום ,12.3.08 בת"פ 7002/08, שניתן על ידי כבוד השופט א' שיף
תאריך הישיבה:
ז' בתמוז התשס"ח
(10.7.08
)
בשם המערער:
עו"ד אלדין ותד סיף
בשם המשיבה:
עו"ד מיטל בוכמן-שינדל
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בית-המשפט המחוזי בחיפה הרשיע את המערער, על-פי הודאתו, בעבירה של החזקת נשק שלא כדין, לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. נטען, כי בתאריך 31.12.07, בשעת לילה, נסע המערער עם רכבו כשהוא מחזיק על גופו "אקדח מסוג CZ שמספרו A9383 ובתוך האקדח מחסנית עם שני כדורים" ( בלשון כתב-האישום ). בעקבות הרשעתו נדון המערער לשמונה חודשי מאסר ועשרה חודשים מאסר על-תנאי.
הערעור מופנה כנגד העונש.
במסגרת דבריו לעניין העונש, טען סנגורו הקודם של המערער בפני בית-משפט קמא, כי שולחו מצא את האקדח בקרבת ביתו, ונטל אותו משום שסבר כי מדובר באקדח צעצוע . על טענה זו חזר סנגורו של המערער דהיום, ואותה אין בידינו לקבל. ראשית, משום שאם סבר המערער כי יש ממש בגרסה זו, היה עליו לעמוד על אזכורה בעובדותיו של כתב האישום בו הודה, ולחלופין, להוכיח אותה על-ידי הבאתן של ראיות. שנית, גרסה זו אינה ראויה להתקבל גם לגופה, הואיל ואנו מתקשים להאמין כי המערער סבר שמדובר בצעצוע, שהרי באותו "צעצוע" היתה מחסנית ושני כדורים חיים. העולה מהאמור הוא, כי שוב אין ספק שהמערער ידע גם ידע שהוא מחזיק בכלי העונה על הגדרתו של "כלי נשק", ונוכח דחיית ההסבר בו התגונן, נותר המניע להחזקת הנשק עלום.
אכן, בית-המשפט המחוזי לא ביקש וממילא לא קיבל תסקיר של שרות המבחן, אולם, הוא עשה זאת נוכח הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים. אותו הסדר גובש במהלך ישיבת יום 3.7.08, כאשר הסנגור הרבה לדבר בשבח שולחו ובתרומתו לבני משפחתו, ולבסוף הצהיר (ראו עמ' 6) כי "אם חברי לא יחלוק על הרקע העובדתי דלעיל לעניין העונש, רקע שאותו אגבה במסמכים, אזי אני מוכן לוותר על קבלת תסקיר ואני עומד רק על בקשתי לקבל חוות דעת מהממונה [ על עבודות השירות ]". ואכן, בא-כוח המשיבה הודיע כי לא יחלוק על אותן עובדות, והסנגור לא נסוג מהסכמתו לוותר על תסקיר מבחן.
הנה כי כן, לא נפל פגם כלשהו בהליכים שהתקיימו בפני בית-המשפט המחוזי, וגם בעונש גופו לא מצאנו עילה להתערבותנו. חרף אותן זכויות העומדות למערער כפי שפרט בא-כוחו, הוא חטא בעבירה נפוצה שהסכנה הגלומה בה מרחיקת לכת. כך בדרך כלל, והדברים נאמרים ביתר שאת כאשר המערער לא טרח לחשוף בפנינו את הסיבה בגינה הילך כשהוא חמוש בנשק שפגיעתו עלולה להיות אף קטלנית. בנסיבות אלו, ומתוך ראיית אינטרס הכלל, אין בעונש שהושת על המערער חומרה כלשהי, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.
המערער יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית-המשפט המחוזי בחיפה, ביום ב' באב התשס"ח (3.8.08), עד לשעה 10:00.
ניתן היום, ז' בתמוז התשס"ח (10.7.08).
המשנה-לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט