פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
2705/10 - ב'
בפני:
כבוד השופט
י' דנציגר
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצע חלקי של גזר דינו
של בית המשפט המחוזי לנוער בתל-אביב-יפו בת.פ. 50004/08 מיום 1.3.2010 שניתן על
ידי כבוד השופט ג' קרא
בשם המבקש:
עו"ד י' הלוי
בשם המשיבה:
עו"ד א' פטל
תאריך הישיבה:
י"ב בסיון התש"ע
(25.5.2010)
החלטה
1.
ביום 23.12.2009 הרשיע בית המשפט המחוזי לנוער בתל-אביב-יפו את המבקש בעבירות של הריגה [לפי סעיף 298 בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין )] והדחה בחקירה (לפי סעיף 245א לחוק העונשין) וביום 1.3.2010 הושתו עליו 13 שנות מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו) ושנתיים מאסר על תנאי, לבל יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו כל עבירת אלימות מסוג פשע או עבירה לפי סעיף 245 לחוק העונשין. בנוסף הורה בית המשפט המחוזי למבקש לשלם למשפחת המנוח פיצויים בסכום של 100,000 ש"ח. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי לנוער בקשה לפריסת הסכום הנ"ל ל-24 תשלומים שווים שישולמו החל מיום 15.4.2010. חרף הסכמת המשיבה לבקשה זו, הבקשה התקבלה אך באופן חלקי ונקבע כי על המבקש לשלם את סכום הפיצויים בעשרה תשלומים של 10,000 ש"ח כל אחד, החל מיום 1.4.2010. ביום 24.3.2010 הגיש בא-כוח המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצועו של התשלום הראשון ליום 1.5.2010. בקשתו התקבלה.
2.
ביום 11.4.2010 הגיש המבקש לבית משפט זה ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי לנוער, על שני רכיביו, וביום 12.4.2010 הוגשה בקשתו לעיכוב ביצוע תשלום סכום הפיצוי שהושת עליו במסגרת גזר הדין. המבקש – באמצעות בא-כוחו, עו"ד ירום הלוי – טוען כי יש להיענות לבקשתו זו, הן בשל סיכויי הערעור, שהינם גבוהים לטענתו, והן בשל הקושי האמיתי של משפחתו לעמוד במסגרת התשלומים שהתווה בית המשפט המחוזי לנוער בהחלטותיו.
3.
במהלך הדיון שהתקיים לפניי הציגה באת-כוח המשיבה, עו"ד אושרה פטל, את עמדתו של אביו של המנוח, אשר הובאה באמצעות מרכז נגה למען נפגעי עבירה. אביו של המנוח מתנגד לבקשתו של המבקש אולם ציין יחד עם זאת כי אם תתקבל הבקשה יש לקבוע במפורש כי אי עמידה בתשלום אחד או יותר במועדו תיגרום להעברת סכום הפיצוי כולו לגבייה מיידית.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה, בעמדתו של אביו של המנוח שהוגשה לעיוני ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון שנערך לפניי הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיענות לבקשתו של המבקש, אולם אך באופן חלקי. סבורני כי האיזון הראוי בנסיבות המקרה דנן, אשר מתחשב מחד במטרות הפיצוי ומאפשר מאידך למבקש להעמיד את סכום הפיצוי שעליו לשלם וכן למצות את זכות הערעור המוקנית לו על פי דין, מוביל לקביעה כי המבקש ישלם, החל מיום 1.6.2010 ובכל ראשון לחודש שלאחריו, סך של 5,000 ש"ח למשפחתו של המנוח, וזאת עד להכרעה בערעורו. יודגש כי אם לא ישלם המבקש ולוּ גם תשלום אחד במועד, יועבר סכום הפיצוי שאותו פסק בית המשפט המחוזי לנוער (בניכוי אותו חלק שלו ששולם בפועל) לגבייה מיידית על ידי המרכז לגביית קנסות.
ניתנה היום, י"ב בסיון התש"ע (25.5.2010).
ש ו פ ט