ע"פ 2719/02הדס מוצרים טבעיים בע"מ נ. רמדיה תעשיות (1999) בע"מ

המבקשת, חברה המייצרת ומשווקת משנת 1996 מוצרי סירופ לילדים ולמבוגרים לשיפור המערכת החיסונית תחת השם "חיזוקית", רשמה סימן מסחר בשם "חיזוקית", המגן על שימושהּ הייחודי מסוג 5 לתוספת הרביעית לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב1972-, הכולל מזון לתינוקות. המשיבה היא חברה המייצרת ומשווקת אבקה להכנת דייסה לתינוקות, היא "דייסת חיזוקל".

המבקשת הגישה תובענה בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בעילות של הפרת סימן מסחר, גניבת עין ועשיית עושר ולא במשפט, למתן צו מניעה, שיאסור על המשיבה לייצר ולשווק מוצר כלשהו בשמות "חיזוקל" ו"חיזוקית" ולמינוי בא-כוחהּ ככונס נכסים שיאסוף את מוצרי המשיבה. כן הגישה המבקשת בקשה למתן צווים זמניים כאמור.

בית-המשפט המחוזי קבע, כי לא שוכנע שלמבקשת יש סיכוי של ממש לזכות בתביעתה; כי השם "חיזוקית" מובחן במידה מספקת מהשם "חיזוקל"; כי שני השמות נועדו לשדר לצרכן מסר לפיו המוצר נועד לחזק את המערכת החיסונית; כי מן הראוי להעניק הגנה מצומצמת לסימן המבטא מסר על יסוד משמעות המרכיב העיקרי בסימן; וכי גם בהנחה שהמבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית להוכחת מוניטין, הרי שאין ממש בחשש להטעיית לקוחות להאמין שהמוצר של המשיבה הינו מוצר של המבקשת או אף מוצר שקשור למבקשת, שכן שמה של המשיבה, "רמדיה", מצוין בצורה בולטת על המוצר ועיצוב האריזה וצבעיה שונים באופן קוטבי מאלו של המבקשת. לבסוף דחה בית-המשפט המחוזי את הבקשה למתן צווים זמניים.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, שבגידרה לא חלקה המבקשת על כי "רמדיה" היא שם מוכר בענף המזון לתינוקות, ואף לא טענה כי ציבור הצרכנים הוטעה לסבור שדייסת "חיזוקל" מיוצרת על-ידי המבקשת. טענתה המרכזית של המבקשת הייתה, כי השם "חיזוקל" נבחר כדי לקשור בתודעה הצרכנית הרלוואנטית את מוצר המשיבה עם מוצר המבקשת; וכי המשיבה ניסתה להתעשר שלא כדין מהמוניטין שצמח למותג "חיזוקית". עוד טענה המבקשת, כי מצרף הסממנים - שם דומה, שימוש במרכיבים דומים וזהים, שימוש באלמנטים עיצוביים זהים, המטרה לה נועד המוצר המפר וקהל היעד - עונה על התנאי של קיומו של חשש סביר להטעיית הציבור שהמוצר שהציעה המשיבה קשור למבקשת. לבסוף טענה המבקשת, כי שם תיאורי, שרכש לעצמו אופי מבחין ומשמעות משנית מיוחדת הקושרת אותו עם אותו עוסק, יזכה להגנה של סימן מסחר רשום; וביקשה להביא ראיות נוספות להוכחת הטעיית לקוחות.

מנגד תמכה המשיבה את יתדותיה בהחלטת בית-המשפט המחוזי והוסיפה, כי "דייסת חיזוקל" היא צירוף מילים מקורי של המשיבה, המתאר נאמנה בשפה המדוברת את מוצר המשיבה; כי סימן המסחר של המבקשת חל על תכשירים רפואיים ולא על מזון לתינוקות; כי אין להצביע על קשר בין הטובין של המשיבה לבין של המבקשת, שכן המבקשת אינה עוסקת במזון בכלל ובמזון לתינוקות בפרט; וכי גם אם המילה "חיזוקית" רכשה אופי מבחין ומשמעות משנית, אין המבקשת זכאית לבלעדיות על המילה "חיזוק".

יש לדחות את טענות המבקשת.

הלכה פסוקה היא שערכאת הערעור אינה מתערבת בשיקול-דעתה של הערכאה הראשונה בכל הנוגע למתן סעד זמני למעט במקרים חריגים. ראו, למשל, רע"א 5072/00 איזי יוגב תעשיות בע"מ נ' מסגרית האחים אבו בע"מ , פ"ד נה(2) 307. לאחר בחינת טענות הצדדים מצאתי, כי אין המקרה שלפנינו בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי, ששמע את טענות הצדדים, וקבע, כעניין שבעובדה, כי הבידול בין המוצרים ושמותיהם בולט דיו; וכי לפיכך, לצורך ההחלטה בבקשה למתן צווים זמניים, אין לכאורה חשש להטעיית לקוחות להאמין שהמוצר של המשיבה הינו מוצר של המבקשת או אף מוצר שקשור למבקשת.

ברי, כי המחלוקות העובדתיות והמשפטיות בין הצדדים ידונו במסגרת התובענה עצמה; וכי גם אם יוכח שהמשיבה הפרה את זכויותיה של המבקשת, הרי שנזקהּ ניתן לפיצוי כספי.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשפט של המשיבה בסך כולל של 10,000 ש"ח.