ע"פ 2741/01 יוסף הס, עו"ד נ. משה בן דורי, עו"ד

בעיני, לא מתקבל על הדעת כי בקשות למתן פטור מעירבון יהפכו ל"פרשיה" עצמאית, אשר בעלי הדין שואבים ממנה השראה לצורך ניגוח הדדי. הליך הפטור איננו נדמה ל"להקת חימום", אשר תפקידה ליצור את אווירת הקרב שבעלי הדין חפצים לשוות לסוגיה הממשית שבמחלוקת.

סוגיית העירבון לא נועדה אלא להבטיח את הוצאות המשיבים. זהו היחס האמיתי שיש לנקוט לגביה. ניתן לייבא להליך זה, בשינויים המחויבים, כלל חשוב אחר, הנוגע לסופיות חקירת העד בעניינים שבשוליים.

אלמלא ההרגל שכבר השתרש בסוג זה של הליכים, היה מקום לתמוה על המשיב על אשר בחר להגיב על בקשת פטור בתגובה המשתרעת על פני 5 עמודים, לה נלוו תצהירים שונים, שנועדו להצביע על שיטותיו(?), אופיו(?) של המבקש. האם סבור המשיב כי זהו ההליך לבחינת טרוניית עו"ד פלוני על כך שהמבקש "אינו מכבד כלל ועיקר את חיוביו"? או אולי סבור המשיב כי זוהי הזירה לבדיקת טענת עו"ד פלמוני כי המבקש "לא חודל מלהפציצני בתביעות מתביעות שונות". היש בידי לקבוע ממצאים מעין אלה? ואם יש בידי - האם זהו ההליך המתאים?

אכן, ניתן היה לצפות מהמשתתפים בהליך זה - המדובר הוא בעורכי דין - לגלות גישה ראויה זה כלפי זה, גם אם טענות בעל הדין האחר קשות עליהם כספחת.

זוהי הערה ארוכה למדי הנישאת על גבי החלטה קצרה ביותר. אף על פי כן היה מקום להשמיעה, בהתחשב בכך שבעלי הדין עצמם הם כולם עורכי דין. כך או כך, משעה שאין תמימות דעים בין בעלי הדין ביחס לזכויות קיזוז אפשריות (ע"א 3846/98 דהן נ' ביטון ), ותלויים בין בעלי הדין הליכים שונים ביחס לחיוביהם ההדדיים, אין מקום להכבדה נוספת על חישוביהם וחשבונותיהם. אין בידי בגדרו של הליך זה לעשות סיכום של החיובים ההדדיים.

המבקש יפקיד עירבון בסכום של 15,000 ש"ח בתוך 30 יום. לא יופקד העירבון במועד ידחה ההליך ללא הודעה נוספת.