ע"פ 2743/02 תיתי רביע נ. מדינת ישראל

1.זוהי בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין שהוטל על המבקש עד להכרעה בערעורו.

2.על המבקש נגזר עונש מאסר בפועל בן 24 חודשים, לאחר שהורשע על פי הודאתו בסדרה של מעשים, ביחד עם אחרים, שעניינם שני מעשי תקיפה בנסיבות מחמירות ומעשה אחד של סיוע לשוד בנסיבות מחמירות בחבורה ובאמצעות סכין.

3.לאחר שמיעת טיעוני הצדדים באתי לידי מסקנה כי לא מתקיימים במקרה זה תנאים מיוחדים המצדיקים עיכוב ביצוע כמבוקש. נקודת המוצא היא כי דרך כלל יוחל בריצוי העונש מיד לאחר מתן גזר הדין אלא אם כנגד הכלל עומדים שיקולים מיוחדים המצדיקים חריגה ממנו.

בענין זה, סיכויי הערעור אינם טובים. מדובר בהרשעה על סמך הודאתו של הנאשם. העונש שנגזר עליו בהתייחס לחומרה הרבה של מעשיו אינו כבד כל עיקר, והסיכוי כי בית המשפט של ערעור יתערב בעונש זה להקלתו אינו טוב. גם תסקיר מעצר שהוגש בעניינו של המבקש אינו חיובי.

כנגד האינטרס הציבורי שבאכיפה מיידית של גזר הדין אין עומדים שיקולים כבדי משקל שכנגד המטים את הכף אל עבר עיכוב ביצוע העונש, וזאת גם אם נציין כי המבקש הוא בחור צעיר בן 22 וחסר עבר פלילי. העובדה כי היה משוחרר במהלך המשפט אף היא אינה בעלת משקל מיוחד במכלול נסיבות הענין.

לאור זאת, על המבקש להתחיל בריצוי עונש המאסר, ובקשתו לעיכוב ביצוע גזר הדין נדחית.

המבקש יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 14.4.02 בשעה 12:00 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.