ע"פ 2767/98 איתן בוזגלו נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה, גניבת רכב, קבלת רכוש גנוב והחזקת כלי פריצה. הוא נדון לעשר שנות מאסר, מהן שבע וחצי שנים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. כן הופעל מאסר על תנאי בן שלוש שנים, שנה מהן במצטבר ושנתיים בחופף למאסר שנגזר עליו.

הערעור הוגש ביום 5.5.98, והוא מופנה נגד חומר העונש בלבד. לטענת בא-כוח המערער, הוא ריצה עד כה קרוב לשנתיים וחצי שנים מתקופת המאסר שהושתה עליו.

קביעת מועד מוקדם לדיון אינה עומדת בפני עצמה, והקדמת הדיון בתיק אחד מביאה לדחיית הדיון בתיק אחר. המערער כאן אינו מערער על עצם הרשעתו. אין, איפוא, ספק שעליו לרצות את תקופת המאסר על תנאי וכן תקופת מאסר נוספת בגין העבירות בהן הורשע.

בנסיבות אלו, ובהתחשב בעבירות בהן הורשע ובמשך המאסר שנגזר עליו, אין חשש שעד מועד הדיון ירצה הנאשם מאסר ארוך מזה שייגזר עליו, אף אם יתקבל ערעורו.

לפיכך, אין מקום לקבוע מועד קרוב לדיון. הערעור ייקבע על פי התור.