ע"פ 2814/08 דוויחי אבו ראשד נ. מדינת ישראל

1.

ביום 7.4.2008 ניתנה החלטתי, במסגרתה נדחתה בקשתו של המבקש לעיכוב ביצוע עונש מאסר בן 3 שנים, שנגזר עליו על ידי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לאחר שהורשע בעבירה של הריגה. בהחלטתי נקבע כי על המבקש להתייצב לריצוי עונשו ביום 27.4.2008 בשעה 8:00. כעת מונחת בפניי בקשה דחופה לדחיית מועד התייצבותו של המבקש למאסר, וזאת עד ליום 1.6.2008. הבקשה הוגשה ביום 27.4.2008 בשעות אחר-הצהריים.

2.

המבקש טוען כי עליו "לחסל" את עסקו ולהכין עצמו למאסר מבחינת סידור לילדיו ולאשתו וכי פרק הזמן שעמד לרשותו לא הספיק ולכן הוא זקוק לפרק זמן נוסף לצורך התארגנות.

3.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין בנימוקי הבקשה "טעמים מיוחדים" המצדיקים דחייה נוספת של עיכוב ביצוע העונש.

4.

לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה. גזר הדין ניתן על ידי בית המשפט המחוזי כבר ביום 12.3.2008, לפני למעלה מחודש וחצי, ופרק הזמן האמור עמד לרשות המבקש על מנת ש"יתכונן" לריצוי מאסרו, הן מהבחינה האישית, הן מהבחינה המשפחתית והן מהבחינה העסקית. הבקשה אינה מגלה טעם מיוחד המצדיק את דחיית מועד התחלת ריצוי העונש בפרק זמן נוסף, מה עוד שמבוקש כי ריצוי המאסר יידחה למשך למעלה מחודש נוסף, בניגוד לכלל הקובע כי המאסר ירוצה בסמוך ככל הניתן למתן גזר הדין.

5.

לכך יש להוסיף כי במידה שהמבקש לא התייצב עדיין לריצוי מאסרו, יש בהגשת הבקשה בשלהי היום בו אמור היה המבקש להתייצב לריצוי מאסרו, הפרה של ההחלטה מיום 7.4.2008 הנ"ל.

סוף דבר, הבקשה נדחית.