פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 2823/97 טמים אלברט נ. מינת ישראל

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע במעשים מגונים בשתי קטינות, בנות אחות אשתו, ונגזרו עליו חמש שנות מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה את הערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין, וקבע כי אין מקום להתערב באמון שניתן בגירסת המתלוננות. העונש נמצא מידתי בשים לב לחומרת המעשים ולהשפעתם על הקטינות.

העובדות

המערער הורשע במספר מעשים מגונים שביצע בשתי קטינות, בנות אחות אשתו. הוטלו עליו חמש שנות מאסר בפועל. המקרה התגלה במקרה, והתלונה הוגשה למשטרה בעקבות התערבות גורמים חינוכיים. המערער שהה במעצר בית במשך שלוש שנים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב באמון שניתן בגירסת המתלוננות הקטינות ובהרשעה במעשים מגונים?
  2. 2.האם העונש של חמש שנות מאסר בפועל חמור באופן המצדיק התערבות ערכאת הערעור?

הלכות

  1. 1

    אין מקום להתערבות ערכאת הערעור באמון שניתן בגירסת המתלוננות.

    ״לא מצאנו מקום להתערבותה של ערכאת הערעור באמון זה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    העונש אינו חמור באופן המצדיק התערבות ערכאת הערעור, גם בהתחשב במעצר הבית שבו שהה המערער.

    ״העונש אינו כבד באופן שערכאת הערעור צריכה להתערב בו, גם אם נתחשב ב"מעצר בית" של שלוש״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעשה מגונה
  • קטינות
  • הכרעת דין
  • גזר דין
  • ערעור
  • מעצר בית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ 97 /

2823

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד

השופט א' מצא

כבוד

השופט מ' חשין

המערער

:

טמים

אלברט

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

ערעור

על פסק דין של בית המשפט המחוזי

בבאר-שבע,

מיום 1.4.97, בת.פ. 34/94,

שניתן

על ידי כבוד השופטים: ג. גלעדי,

צ.

סגל, נ. הנדל

תאריך הישיבה:

י"ז

בסיון התשנ"ז

(22.6.97)

בשם

המערער

:

עו"ד אסתר בר-ציון

בשם

המשיב

ה: עו"ד

אתי כהנא

פסק-דין

המערער הורשע בעבירה של מעשה מגונה (עבירה על סעיף 348(ב) לחוק העונשין וסעיף 351(ג)(2) לחוק העונשין) בגין מספר מעשים מגונים שביצע המערער בשתי קטינות (בנות אחות אשתו). הוטלו עליו חמש שנות מאסר בפועל. הערעור בפנינו הוא על הכרעת הדין וגזר הדין. דין הערעור על שני חלקיו להידחות.

הרשעת המערער מבוססת על האמון שניתן בגירסת המתלוננות. לא מצאנו מקום להתערבותה של ערכאת הערעור באמון זה. הדבר התגלה במקרה, והתלונה למשטרה הוגשה בעקבות התערבות הגורמים החינוכיים.

אשר לעונש, אין הוא חמור באופן המצדיק את התערבותנו. התנהגותו של המערער חמורה ביותר, והשפעתה על הקטינות קשה. אחת הקטינות ניסתה להתאבד. למעשיו היו השפעות על לימודיהן ועל יחסיהן עם זולתן. העונש אינו כבד באופן שערכאת הערעור צריכה להתערב בו, גם אם נתחשב ב"מעצר בית" של שלוש שנים בו שהה המערער.

הערעור על שני חלקיו נדחה.

ניתן היום, י"ז בסיון התשנ"ז

(22.6.97), בפני באי כוח הצדדים.

ה נ ש י א ש ו פ ט

ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97028230.

A04

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין מקום להתערבות ערכאת הערעור באמון שניתן בגירסת המתלוננות.
  2. 2העונש אינו חמור באופן המצדיק התערבות ערכאת הערעור, גם בהתחשב במעצר הבית שבו שהה המערער.