ע"פ 2834/02 יוסף תכתוק נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בעבירות אלימות חמורות, שכתוצאה מהן נחבלו ארבעה אנשים, אחד מהם באורח קשה. בית-המשפט המחוזי גזר עליו שש שנות מאסר, ארבע מתוכן לריצוי בפועל. כפי שכבר ציינו, בפתח הבירור בעניינו, העונש שנגזר על המערער הולם לכאורה את חומרת המעשים, וכן מביא בחשבון את נסיבותיו האישיות של המערער, לרבות גילו הצעיר בזמן ביצוע המעשים. בנסיבות רגילות לא היינו רואים מקום להתערב בגזר-דינו של בית-המשפט המחוזי. ואולם מתסקיריו הנוספים של שירות המבחן, שעל-פי הנחייתנו עקב במהלך תקופה ממושכת אחר מצבו של המערער בבית הסוהר, עולה, כי במהלך מאסרו חל מפנה חיובי בתפיסתו ובהתנהגותו של המערער. לכאורה יש יסוד להעריך כי המערער למד את לקח מעשיו החמורים ויש לקוות כי לקח זה יוסיף ללוותו גם מעת שחרורו מן המאסר. על רקע התפתחות מעודדת זו, ובמטרה לעודד את המערער להתמיד בדרכו החיובית, החלטנו להקל במידת-מה בעונשו. הערעור מתקבל ועונש המאסר הממשי שנגזר על המערער מועמד בזה על שלוש שנים וחצי תחת ארבע שנים. עונש המאסר על-תנאי שהוטל עליו נותר על כנו.