ע"פ 2887/07 טארק ג'אבר נ. מדינת ישראל

1.

בפניי שתי בקשות לעיכוב ביצועו של עונש עד להכרעה בשני ערעורים.

2.

מדובר בשלושה מבקשים שהיו נאשמים יחד עם אחרים בכתב אישום אחד. מבקש 1 בע"פ 2887/07 היה נאשם 10 ואילו מבקש 2 בע"פ 2887/07 היה נאשם 13. המבקש בע"פ 2902/07 היה נאשם 11. כתב האישום הוגש נגד 16 נאשמים והוא כלל 16 אישומים. כתב האישום משתרע על פני 30 עמודים. מתוארת בו התארגנות עבריינית שפעלה במשך מספר שנים ואשר בראשה עמדו חלק מן הנאשמים. חלק מן הנאשמים שימשו כמבצעים או כחיילים ואילו אחרים היו אלה שקיבלו שירותים מחבריה של ההתארגנות העבריינית, למשל שירותי גבייה. הכרעת הדין משתרעת על פני 253 עמודים.

3.

נאשם 10 הורשע בעבירות של נשיאת נשק וחבלה בכוונה מחמירה. על פי מה שנקבע פנה נאשם 10 לאחד מראשי הרשת העבריינית וסיפר לו על כך שהוא חושד שאשה נשואה ממשפחתו נפגשת עם אחר. ראש ההתארגנות הפנה את נאשם 10 למקום מסתור שם נמצא אקדח ואכן הנאשם 10 נטל את האקדח והעבירו לאחרים ובסופו של דבר נעשה בו שימוש נגד האדם שנחשד בקשר עם האשה הנשואה ממשפחתו של נאשם 10. בית המשפט המחוזי דן את נאשם 10 לשלוש שנות מאסר לריצוי בפועל וכן השית עליו מאסר מותנה.

4.

נאשם 11 הורשע בארבע עבירות של סחיטה באיומים, שלוש עבירות של הצתה ושלוש עבירות של סחיטה בכוח. נאשם זה נמנה על תת הקבוצה של נאשמים שהיו בגדר מקבלי שירותים מחברי הרשת העבריינית. נאשם 11 פנה לאחד מראשי הרשת על מנת שייגבו עבורו חובות. ואכן הגבייה בוצעה בדרכים אלימות. בית המשפט דן את נאשם 11 לשתי שנות מאסר לריצוי בפועל והוסיף אף מאסר מותנה וכן קנס של 25,000 ש"ח או 120 ימי מאסר תמורתו.

5.

נאשם 13 הורשע בעבירה של הצתה וזוכה מעבירה של סחיטה בכוח. נאשם זה נשלח לבצע הצתה על ידי אחד מראשי הרשת. אמנם הוא לא זה שגרם להצתה של האש אלא הוא הסיע את המצית ולאחר מכן מילט אותו מזירת האירוע. בית המשפט השית על נאשם 13 שנתיים מאסר לריצוי בפועל וכן דן אותו למאסר מותנה.

6.

שלושת המבקשים הגישו ערעורים הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. נאשמים אחרים אף הם הגישו ערעורים. ניתן להניח שכל המורשעים, מדובר ב-15 איש, יגישו ערעורים לבית משפט זה. ראוי לציין כי העונש החמור ביותר שהושת היה 15 שנות מאסר לריצוי בפועל. זה העונש שהושת על נאשם 1. על נאשם 16 הושת עונש לריצוי בפועל של 14 שנים. נאשמים אחרים קיבלו עונשים קלים יותר. עונשיהם של המבקשים הם בגדר העונשים הקלים שהושתו (אם כי אחד הנאשמים, נאשם 14, קיבל עונש קל אף יותר - עשרה חודשי מאסר על תנאי).

7.

בדיונים שנתקיימו בבקשות לעיכוב ביצוע הועלו טענות מטענות שונות על ידי המבקשים. חלק מן הטענות עוסקות בסיכוייהם של הערעורים וחלק עוסק בנסיבות המיוחדות הנוגעות לכל אחד ואחד מן המבקשים. דעתי שיש להורות על עיכוב ביצוע. קשה לכנות את העונשים שהושתו - שנתיים מאסר ושלוש שנות מאסר - עונשים קצרים. עם זאת, לא ניתן להתעלם משני נתונים והם ההיקף הרחב של הפרשיה בה מדובר וריבוי הנאשמים. כאמור, כתב האישום הינו ארוך מאד וכולל 16 אישומים. הכרעת הדין אף היא ארוכה ומורכבת ומחזיקה כ-250 עמודים. יש להניח שהערעורים השונים שהוגשו ויוגשו יישמעו יחדיו. צפוי שתחלוף תקופה לא קצרה עד שיוכרע גורלם של הערעורים. לאור כל אלה ובהתחשב באורך תקופות המאסר שהושתו, ראוי לעכב את ביצועם של עונשי המאסר לריצוי בפועל עד להכרעה בשני הערעורים. עיכוב הביצוע לגבי כל אחד מן הנאשמים 10 ו-13 מותנה בתנאים הבאים:

א)

הפקדה במזומן של 30,000 ש"ח.

ב)

התחייבות עצמית בערבותם של שניים בסכום של 25,000 ש"ח.

ג)

יוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ.

הואיל ושני נאשמים אלה החלו לרצות את עונשם, הרי משיתמלאו התנאים הנזכרים הם ישוחררו מן המאסר.

אשר לנאשם 11: התנאים הנזכרים יחולו אף לגביו אלא שעליו להפקיד סך של 20,000 ש"ח. עיכוב הביצוע מותנה לגביו בכך שישולם הקנס של 25,000 ש"ח שהוטל עליו. היה והקנס לא ישולם והתנאים הנוספים לא יתמלאו עד ליום 15.5.07, ייאסר נאשם זה.