ע"פ 2902/07 פואד עראר נ. מדינת ישראל

1.

המבקש הורשע על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ג' קרא) במסגרת ת"פ 40276/05 בביצוע עבירות של הצתה, סחיטה באיומים וסחיטה בכוח, והוטל עליו עונש של 4 שנות מאסר, מתוכן שנתיים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, כשהתנאי הוא שלא יעבור את העבירות בהן הורשע במשך 3 שנים מיום שחרורו. כן חויב המבקש בתשלום קנס בסך 25,000 ש"ח או 120 ימי מאסר תמורתם.

2.

בעקבות הרשעתו הגיש המבקש ערעור על פסק הדין, ובד בבד עתר לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל עליו עד להכרעה בערעור. בית המשפט (כב' השופט גרוניס) נעתר לבקשה והורה על עיכוב עונש המאסר שהושת על המבקש עד להכרעה בערעור, בכפוף לקיום התנאים הבאים: הפקדה במזומן על סך 20,000 ש"ח; התחייבות עצמית בערבותם של שניים בסכום של 25,000 ש"ח; תשלום הקנס שהושת על המבקש; וכן הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המבקש.

3.

בבקשה הנוכחית עותר המבקש לביטול זמני של צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא נגדו, וזאת למשך התקופה שבין התאריכים 15.8.07 ל-30.8.07. לדברי באת-כוחו, מזה שנתיים מתגלים בראשו של המבקש גידולים שפירים והוא מבצע ניתוחים מסוכנים להסרתם, אולם בבדיקות מעקב מתגלה כי הגידולים חוזרים למקומם. לפיכך, עותר המבקש כעת לאפשר לו לנסוע לירדן לצורך היוועצות עם רופאים מומחים

שעליהם המליצו לו אודות גידול חדש שהתגלה בראשו, וכן לצורך קבלת חוות-דעתם בשאלה האם וכיצד ניתן להבטיח את הסרת הגידולים השפירים מראשו לצמיתות. בנוסף, מבקש הוא לאפשר לבני משפחתו (אשתו ושלושת ילדיו הקטינים), אשר לא יצאו את גבולות המדינה מזה שנתיים בשל מעצרו ובשל המגבלות שהוטלו עליו, להצטרף אליו לנסיעתו ולנפוש עמו בבית מלון בירדן.

לתמיכה בבקשתו מציין המבקש כי במהלך ניהול משפטו אפשר לו בית המשפט קמא לצאת לנופש בירדן יחד עם אשתו וילדיו, אולם החלטה זו לא מומשה בסופו של דבר בשל בעיות משפחתיות ופטירת אביו. כן מציין הוא כי בקופת בית המשפט מופקדות ערבויות משמעותיות להבטחת התייצבותו לריצוי עונשו במידה וערעורו ידחה, וכי בהיותו מנהל חברה קבלנית בארץ מרכז חייו הינו כאן ועל כן אין חשש כי ינסה להימלט.

4.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לדבריה, המבקש מצוי במצב הרפואי האמור מזה זמן רב, ואף המסמכים הרפואיים שצירף לבקשה, למעט מסמך אחד, מתארים כולם מצב רפואי שהיה ידוע לו במשך תקופה ארוכה. לפיכך, אין מדובר בצורך דחוף שאין בלתו ואשר מחייב את ביטולו של צו עיכוב היציאה כאשר ערעורו של המבקש תלוי ועומד. למעשה, מדובר במצב דברים שהיה ידוע למבקש עוד לפני מועד הדיון בבקשה שהגיש לעיכוב ביצוע העונש. יתר על כן, טוענת המשיבה, לא ברור כי מדובר בעניין המחייב התייעצות מחוץ לגבולות המדינה. מעבר לכל זאת, קיים לטענתה חשש מובנה מפני הימלטותו של המבקש מן הדין, אשר מקבל משנה תוקף לאור כוונתה של משפחת המבקש להצטרף אליו לנסיעה.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה והאזנתי לטיעוני הצדדים בדיון לפניי, החלטתי להיעתר לבקשה. כב' השופט גרוניס בהחלטתו בעניין עיכוב ביצוע העונש איזן בין השיקולים השונים הצריכים לעניין ובסופו של דבר קבע, בין היתר תוך התחשבות בהיקפה הרחב של הפרשה, בריבוי המעורבים בה ובפרק הזמן הארוך שצפוי לחלוף עד שיוכרעו הערעורים שהוגשו לגביה, כי יש מקום לעכב את ביצוע עונש המאסר שהוטל על המבקש עד להכרעה בערעור. אעיר, כי אף היום טרם נקבע מועד לשמיעת הערעור כך שסביר שתחלוף תקופה לא קצרה עד שינתן פסק הדין בערעור. אין מחלוקת כי המבקש סובל מזה זמן ממושך מבעיות רפואיות בראשו, הוא עבר מספר טיפולים ונמצא במעקב רפואי. בנסיבות העניין, ובעיקר בהתחשב בעובדה כי עסקינן בעניינים רפואיים רגישים, אני סבורה כי יש מקום לכבד את רצונו של המבקש להיוועץ ברופאים מומחים שעימם הומלץ לו להיוועץ, אף אם הדבר כרוך ביציאתו מן הארץ לתקופה קצובה. מנגד, על מנת להבטיח את חזרתו של המבקש ארצה לריצוי עונשו, אני סבורה כי יש מקום להוסיף על הערבויות שנקבעו עד כה בתיק זה. אי לכך, אני מורה כי יציאתו של המבקש מן הארץ לתקופה שנתבקשה תתאפשר בכפוף לתנאים הבאים: הפקדה במזומן על סך 70,000 ש"ח וכן התחייבות עצמית בערבותם של שניים בסכום של 75,000 ש"ח. סכומים אלו יופקדו בקופת בית המשפט המחוזי בתל אביב ויתווספו לסכומים שזה מכבר מופקדים שם.

בכפוף לתנאים אלו, הבקשה מתקבלת איפוא.