ע"פ 2916/00 גנדי חומלקוב נ. מדינת ישראל

חלקי

המערער נמצא אשם על יסוד הראיות בביצוע עבירות של תקיפת קטין והתעללות בקטין בשלוש פרשיות עובדתיות שפורטו בכתב האישום. בית המשפט המחוזי גזר עליו שבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל ושנים עשר חודשים מאסר על תנאי לשלוש שנים. הערעור מופנה כנגד ההרשעה בדין, ולחילופין נגד חומרת העונש.

בערעור על ההרשעה אין כל ממש. הרשעת המערער התבססה על עדות שמסר בנו הקטין של המערער בפני שלוש חוקרות נוער. חוקרות הנוער העידו בפני בית המשפט המחוזי שקבע כי הן עדויות מהימנות ואימץ את הערכותיהן המקצועיות ביחס לאמינות גרסתו של קטין. בית המשפט המחוזי מצא סיוע לגרסת הקטין בהודיות עובדתיות שמסר המערער בשלב החקירה והמעצר וכן בעדותה של עדת ראיה, שבעקבות התרשמותה ממצבו של הקטין הוכנסה המשטרה לתמונה ונפתחה החקירה נגד המערער. מאידך דחה בית המשפט המחוזי כבלתי מהימנה את עדותו של המערער, בה התכחש לרובם ועיקרם של המעשים שיוחסו לו.

הסניגורים המלומדים קיוו לשכנענו כי בנסיבות העניין ניתן וצריך להתערב בהכרעתו העובדתית של בית המשפט המחוזי, אך אנו לא מצאנו בטענות שהועלו לפנינו בסיס להתערבות כזאת.

כאמור, מופנה הערעור גם נגד חומרת עונש המאסר. הגם שהעונש על פניו איננו נראה חמור במידה המצדיקה התערבות, מצאנו טעם להשהות את החלטתנו בחלק זה של הערעור. בעיקר הננו מוטרדים על-ידי השאלה בדבר מצבו הנוכחי של הקטין. אנו סבורים כי בטרם יוכרע דין עונשו של המערער מן הראוי שנקבל פירוט והערכה לגבי מצב בנו. לפיכך, אנו מחליטים לדחות את המשך הדיון בערעור על גזר הדין. פקיד סעד מתבקש להגיש לבית המשפט, ככל האפשר בתוך שלושים ימים מהיום, תסקיר על מצבו של הקטין תוך התיחסות לתגובותיו הנפשיות על ההליך שבגדרו הורשע אביו ונדון למאסר. השהות הניתנת, תנוצל על-ידי שירות המבחן גם להגשת תסקיר משלים ביחס למערער.

עם קבלת התסקירים המשלימים, ביחס לקטין וביחס למערער, תקבע המזכירות את המשך הדיון בערעור בפני הרכב זה.