ע"פ 30/13 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה להתיר למבקש – אשר עונש המאסר שנגזר עליו עוכב – לצאת

ממעצר הבית בו הוא שוהה, לצורך טיפול פסיכיאטרי שבועי, וכן לצאת עם ילדיו במהלך חג הפסח הקרוב בין הימים 24.3.2013 ל-2.4.2013 בין השעות 9:00 ל-20:00.

2.

המבקש הורשע על פי הודאתו בביצוע שלושה מקרים של עבירת אינוס במרמה לפי סעיף 345(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ובית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עליו 57 חודשי מאסר בפועל. המבקש הגיש ערעור על חומרת העונש לבית משפט זה. בהחלטה מיום 20.1.2013 החליט בית המשפט (השופט צ' זילברטל ), בהסכמת הצדדים, לעכב את מועד ריצוי עונש המאסר עד לחודש יולי 2013 והדגיש כי "הדחייה הארוכה של מועד ההתייצבות נובעת בעיקרו של דבר מהעובדה שלמערער שני ילדים קטינים (בני 5 ו-9), שהתייתמו לפני מספר חודשים מאמם, ומאסרו מחייב היערכות מיוחדת בקשר אליהם". בבקשה שלפניי מבקש הסנגור כי יתאפשר למרשו ליטול חלק בהליך טיפולי פרטי אצל פסיכיאטר מומחה הכולל מפגש שבועי בן שעה אחת במרפאתו של הפסיכיאטר. עוד מבוקש כי יתאפשר לו לבלות עם ילדיו בחג הפסח מחוץ לביתם, בין התאריכים 24.3.2013 ועד 2.4.2013 בין השעות 9:00 בבוקר ל-20:00 בערב. בדיון שנערך לפניי ציין הסנגור כי בקשה דומה אושרה למבקש על ידי בית המשפט המחוזי במהלך חג החנוכה. לבקשות אלו מתנגדת המדינה בטענה כי חל שינוי מהותי מאז חנוכה והוא מתן גזר הדין מספר ימים לאחר החג. באשר להליך הטיפולי נטען כי המקום המתאים לקיים את הטיפול בהתחשב בעונש שנגזר עליו הוא במסגרת ריצוי העונש עצמו.

3.

לאחר שמיעת הצדדים החלטתי שלא להיעתר לבקשה בדבר היציאה לטיפול הפסיכיאטרי. בהתחשב בפרק הזמן הקצר הצפוי עד לשמיעת הערעור נראה כי אין זו העת ואין זה המקום לאפשר את ההקלה האמורה. באשר להקלה השנייה המתבקשת סבורני כי הנסיבות המיוחדות שעמדו לפני בית המשפט המחוזי בחנוכה האחרון בדבר מצבו המשפחתי של המבקש ונמנו בהחלטת בית משפט זה מיום 20.1.2013 עומדות בעינן. על כן אני נעתר לבקשה באופן חלקי, בדומה למתווה שנקבע בבית המשפט המחוזי באשר לחנוכה, כך שהיציאה ממעצר הבית תתאפשר אך ורק בימים 26.3, 27.3, 28.3, 31.3 ו-1.4, בין השעות 9:00 ל-20:00 בליווי המפקח אשר אושר על ידי בית המשפט המחוזי.

לצורך קביעת מועד הדיון לשמיעת הערעור מופנה יומן בית המשפט להחלטתו האמורה של השופט צ' זילברטל .