החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 3005/13 חאלד סלאמה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תעבורה · עיכוב ביצוע גזר דין מאסר בתעבורהבקשה דחופה לעיכוב ביצוע גזר דין, שהתפרשה כערעור על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי בערר על החלטה שלא לעכב ביצוע

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה דחופה לעיכוב ביצוע מאסר של נהג שהורשע בעבירות תעבורה, שביקש למעשה להשיג על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי בערר שהגיש. נקבע כי לא הוסדרה בחקיקה סמכות להשיג על החלטות ביניים בהליכים פליליים, וכי הדיון בערר היה קבוע בעוד ימים ספורים. לפיכך לא מצא בית המשפט מקום להיענות לבקשה.

העובדות

המבקש הורשע בעבירות תעבורה, לרבות נהיגה בפסילה, ללא רישיון ובלא ביטוח, ונגזר עליו מאסר בפועל של 30 חודשים. בקשתו לעיכוב ביצוע נוספת נדחתה ביום שבו היה אמור להתחיל לרצות את מאסרו, והוא הגיש ערר לבית המשפט המחוזי שנקבע לדיון בעוד מספר ימים. בקשתו לעיכוב ביצוע עד הדיון נדחתה גם היא והוא התייצב לריצוי עונשו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן להגיש בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין שמהותה השגה על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי בהליך ערר פלילי ללא מקור סמכות חוקי?
  2. 2.האם יש מקום להיענות לבקשה לעיכוב ביצוע מאסר לפני הדיון בערר בבית המשפט המחוזי?

הלכות

  1. 1

    לא ניתן להשיג על החלטות ביניים בהליכים פליליים, מקום שבו האפשרות לעשות כן לא הוסדרה בחקיקה

    ״לכאורה בניגוד לכלל שלפיו לא ניתן להשיג על החלטות ביניים בהליכים פליליים, מקום שבו האפשרות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • גזר דין
  • החלטת ביניים
  • ערר
  • בית המשפט המחוזי
  • מאסר בפועל
  • נהיגה בפסילה
  • סמכות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"פ

3005/13

לפני:

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

המבקש:

חאלד סלאמה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע

על גזרדינו של בית המשפט המחוזי מרכז(כב'

השופטת מ' ברנט) מיום 25.04.2013 בתתע"א

046738-04-13

בשם המבקש:

עו"ד נירה שגב

החלטה

1.

המבקש הורשע בבית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (השופטת ט'

אוסטפלד נאוי , תתע"א 2463-04-12) בביצוע עבירות תעבורה שונות (נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף). בהמשך לכך, ביום 11.4.2013 גזר עליו בית משפט השלום לתעבורה את עונשו, לרבות 30 חודשי מאסר בפועל. בקשתו לעיכוב ביצוע נענתה ונקבע כי ייחל לרצות את עונשו החל מיום 25.4.2012.

2.

בהמשך, פנה המבקש לבית משפט השלום לתעבורה בבקשה לעיכוב נוסף בביצוע גזר הדין, וזאת, לטענתו, על מנת לתת בידו סיפק להגשת ערעור. בקשתו זו נדחתה ביום 25.4.2013, הוא היום בו אמור היה להתחיל לרצות את מאסרו. בו ביום, הגיש המבקש "ערר בהול ביותר על החלטה שלא לעכב ביצוע גזר דין" לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. בית המשפט (השופטת מ' ברנט ) הורה כי הדיון בבקשה יתקיים ביום 29.4.2913. עוד צוין בהחלטה כי למען הסר ספק, אין בה כדי לעכב את ביצוע העונש. המבקש שב ופנה לבית המשפט המחוזי בבקשה כי ביצוע עונשו יעוכב עד לדיון, אולם בקשתו זו נדחתה גם היא. לפיכך, התייצב המבקש בו ביום לריצוי עונשו.

3.

הבקשה שבפניי נושאת את הכותרת "בקשה בהולה לעיכוב ביצוע גזר דין", אך מבחינת מהותה הינה ניסיון להשיג על החלטת הביניים של בית המשפט המחוזי בהליך הערר הנדון בפניו. המבקש לא הבהיר מהו מקור הסמכות החוקי שעל בסיסו הגיש את בקשתו זו. כאמור, זהו ערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי, לכאורה בניגוד לכלל שלפיו לא ניתן להשיג על החלטות ביניים בהליכים פליליים, מקום שבו האפשרות לעשות כן לא הוסדרה בחקיקה (ראו: ע"פ 1008/13 רובינוב נ' מדינת ישראל (7.3.2013), בפסקה 1 (להלן: עניין רובינוב )); זאת, מעבר לשאלות שהיו עולות לגביה אילו כוונה כנגד הכרעתו הסופית של בית המשפט המחוזי בשאלת עיכוב הביצוע, בהתחשב בכך שאו אז מדובר היה בערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: ע"פ 4650/08 גוליה נ' מדינת ישראל (19.6.2008), בפסקה ט'; עניין רובינוב , בפסקאות 3-2). בנסיבות אלו, שבהן ספק אם סדרי הדין אפשרו את הגשת הבקשה ובעיקר בשים לב לכך שהדיון בעניינו של המבקש בפני בית המשפט המחוזי קבוע ליום 29.4.2013 – קרי, בעוד שלושה ימים מהיום – לא מצאתי מקום להיענות לבקשה.

4.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ז באייר התשע"ג (26.4.13).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"פ 868/15שלמה יצחק נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1לא ניתן להשיג על החלטות ביניים בהליכים פליליים, מקום שבו האפשרות לעשות כן לא הוסדרה בחקיקה