ע"פ 3067/19 מאור חימי נ. מדינת ישראל

מונחת בפניי בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר של 50 חודשים אשר הוטל על המבקש במסגרת ת"פ 40406-01-18 בבית המשפט המחוזי בירושלים. בקשה זו הוגשה יחד עם הודעת ערעור על חומרת גזר הדין.

בע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל

נקבע בהרכב מורחב כי הכלל הוא אי דחיית ריצוי עונש מאסר בפועל שנגזר על נאשם, בכפוף לכך שיישום הכלל לא יגרום לכך שהמערער יאבד את יומו המהותי בערעור, שניתן לו בזכות. הסנגור היטיב לתאר את תהליכי השיקום שעבר מרשו. עולה כי הוא עושה מאמץ ולו לראשונה לצאת מחיי הפשע ולהיגמל מתלותו בסמים מסוכנים. על פי קו זה, טוען הסנגור, יהיה זה האינטרס הציבורי שהמערער יתמיד במאמציו ויאמץ לעצמו אורח חיים נורמטיבי. עם זאת, ההכרעה בבקשה זו היא עניין של איזון בין שיקולים מתחרים ועל כן קיימת משמעות למעשה המערער, עברו, התוצאה בגזר הדין ונימוקיו.

סיפור המעשה עולה כסכסוך בעקבות חוב של המתלונן לנאשם אחר בסך 100 ש"ח. הנאשם האחר ונאשם נוסף הגיעו לביתו של המתלונן ובהמשך הגיע גם המערער. תוך כדי שהמערער מאיים עליו וצועק "אתה מת היום", דקר את המתלונן שלוש דקירות – דקירה אחת בבית החזה בצד שמאל, דקירה נוספת בבית החזה בצד ימין ודקירה שלישית בזרוע ימין של המתלונן, תוך ניסיון של האחרון להתגונן. המערער הורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה ועבירה של איומים. בגזר הדין, אשר הינו מפורט ומנומק ומתייחס לנסיבות חייו של המערער שאינן פשוטות, גזר בית המשפט על המערער 4 שנות מאסר והפעיל במצטבר באופן חלקי חודשיים נוספים. בגזר דינו התייחס בית המשפט לתסקיר ולנסיבות הקשות של המערער. עוד ציין שצבר לחובתו שש הרשעות קודמות בגין עבירות אלימות, סמים ורכוש בגינן נידון שלוש פעמים לעונש מאסר בפועל לתקופות ממושכות.

בנסיבות אלו נראה על פני הדברים שאין מקום להניח כי עונש המאסר יופחת עד כדי התקופה שיאפשר למערער לרצות את מאסרו בדמות עבודות שירות. אי לכך, וגם בהנחה שיש להקל בעונשו של המערער ואינני קובע מסקנה לכאן או לכאן, , נדמה כי איזון הנסיבות מוביל לתוצאה של דחיית הבקשה תוך קביעה כי העניין יישמע יחסית בהקדם.

סוף דבר, הבקשה נדחית. המזכירות תיתן עדיפות לשמיעת ערעור זה. בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בגזר הדין, המבקש יתייצב בתאריך 1.6.2019 בבית המעצר "ניצן" שבמתחם כלא איילון.